פיתות פרנה גדולות ורכות | מחמצת שאור גרסת הכפר

כמו הרבה דברים שאנחנו מכינים כאן במטבח גם זה נוצר ללא כוונה מיוחדת אלה יותר מתוך צורך מהיר להשביע "רעב" של שלושה ילדי בית ספר ואת שלי בתוך זמן קצר ותמיד רצוי וכדאי שזה ילווה בלחם חם וטרי. כי כשאין כוונה אין ציפייה והידיים פנויות להרגיש ולאלתר ויש חופש יצירה. כי במקרה של הפיתות האלו ככול שהידיים יהיו פנויות והבצק גמיש ורך תוכלו להביא אותו למרקם משגע ולרכות שמיימית. את הבצק הזה כמו כמעט כל הבצקים במטבח אני מכינה עם מחמצת שאור כי אני אוהבת את הטעם והקצב שהיא נותנת לבצק. טעם עדין של בצק מיושן. שמרי בר פראיים שמתיישבים בתוך הבצק הלח ויוצרים בתוכו מושבות חיידקים ידידותיות. להבדיל מפיתות כיס שנוצרות על ידי מערוך והן חייבות להיות יבשות ומקומחות כדי שיהיו נוחות וקלות לרידוד ואפייה. אלו שונות לגמרי. המפגש הישיר של הבצק עם התבנית הלוהטת בתוך התנור נותנת להם את הטעם החרוך ואת ריח האדמה של לחם הפראנה המסורתי אותו אפו סבתי ואימי בתוך תנור ברזל מיוחד העשוי חבית ישנה שהיה בנוי בתוך האדמה הכפרית. בין יום זיכרון אחד למשנהו. בין כאב פרטי לכאב לאומי ובין קיץ ארוך ששוב הגיע מוקדם מידי ומהר מידי. תמיד ובכל זמן כמעט ובכל מקום בעולם אפשר לערבב יחד קמח, מים ומלח ופשוט לאפות את הלב.

החומרים

  • קילו קמח כוסמין 70 אחוז מלא או לבן { הילדים אוהבים כאן יותר את הבהיר ואני מוכנה לזרום איתם } בעיניי השילוב הוא אופציה נהדרת לא פחות. ואפשר כמובן גם קמח לבן אחיד שיש תמיד בכל במקרר
  • 200 גרם מחמצת שאור בהירה
  • 3-4 כוסות מים
  • כף מלח
  • 1/4 כוס שמן זית


במטבח

1} מערבבים יחד קמח ומחמצת ומוסיפים את המים בהדרגה תוך כדי לישה { לא מוסיפים את כל המים יחד } ברגע שהבצק נאסף אל עצמו מזלפים שמן זית ומשאירים מכוסה למנוחה של חצי שעה. 2) מוסיפים כף מלח ורבע כוס מים ולשים שוב מספר דקות. הבצק צריך להיות נעים ונוח לעבודה. חוזרים על הפעולה עוד פעמיים שלוש. מזלפים מעט שמן זית ומשאירים לילה במקרר 3) בוקר האפייה ; מוציאים את קערת הבצק כשלוש שעות לפני האפייה { בחורף התארכו מאוד זמני ההתפחה, בקיץ מומלץ להיות קשובים ולעקוב אחרי התפיחה, אך מאחר ולא מעצבים את הבצק. דווקא בצק רך ולח יתן תוצאות משובחות יותר } 4) מלהיטים מגש תנור הפוך בתוך החלק העליון של התנור כ-15 דקות לערך ( אני אוהבת להלהיט גם ווק הפוך בתחתית התנור וכך לאפות כמה פיתות במקביל בכל פעם. תתחילו עם פיתה אחת ולימדו את התנור שלכם ) 5) מרטיבים את כפות הידיים וקורצים מתוך הבצק כדור, מותחים אותו בעזרת כפות הידיים, מניחים על התבנית הלוהטת ומשטחים עוד קצת את קצוות הפיתה על התבנית החמה { זהירות זה לוהט } היא יכולה להיות מאוד דקה. והיא יכולה להיות קצת יותר עבה. והיא לא חייבת להיות מושלמת או עגולה 6) אופים 4-5 דקות ואז הופכים ונותנים עוד דקה או שתיים מתחת לגריל 7) ממשיכים כך עם שאר הבצק. 8) הפיתות האילו כיפיות כל כך. והן שידוך מושלם לארוחות סלט צבעוניות. כל מה שצריך הוא לערום עליהן תלוליות חינניות של אבוקדו, טחינה וירקות. או כל מה שתבחרו. והן מתאימות כל כך לעונה ולתקופה. הפיתות בשיאן ברגע היציאה מהתנור. ואינן מתאימות להכנה מראש.

עלי חוביזה ממולאים עם סלקים צלויים, פיטריות ועשבים

פתאום קצת עולה בי געגוע לחורף הקפוא שהיה. לבגדים. לשכבות. לערימות . ג'ינסים שהופכים חלק בלתי נפרד מהגוף, סוודר שהוא בית עמוק בתוך הלב. שמיכת צמר פראית עוטפת ימים קפואים וכפות ידיים רכות. הרבה פנים ופחות חוץ ויש בזה משהו טהור ונעים. השכמה איטית של כל בני הבית אחרי ריצת בוקר שמיימית, מקלחת לוהטת וכוסות קפה קטנות ומדוייקות עם ערימות של פרוסות לחם קלויות שמחכות לכולם. עם חמאת שקדים ומייפל עם אבוקדו ורוקט עם לימונים כבושים שמן זית ופלפל גרוס, עם ריבת אוכמניות ותפוחים . כל מיני שילובים לא אפשריים שדווקא יושבים מושלם יחד שהם מגיעים בבוקר קפוא שהכול בו עוד טהור במחשבות, ברצונות, ברגשות.


אבל אז מגיע אביב והוא כל כך יפה. והוא כל כך נדיב כאן. והוא עוצמתי והוא מתפרץ והוא מביא איתו התבוננות אחרת על הכול. והוא מפנה מקום. אחד מהדברים שהתקופה הארוכה והלא שיגרתית עשתה למנעד הטעמים שלי זה שבא לי פשוט ובא לי טרי. ובא לי מכאן. ובא לי דברים שיושבים יפה ונעים על הגוף. ובא לי ירקות שמגיעים ארוזים יפה מכל רחבי הארץ { הכוונה היא דווקא בחוסר האריזה שלהם } ובא לי ללקט. ובא לי שווקים ובא לי שדות ובא לי צרורות של ירקות שנקטפו בבוקר מוקדם. ובא לי ירקות צלויים בגריל. ובא לי ענני כרוביות רכות בתנור. ובא לי סיר אורז עם סלט וטחינה עם הרבה לימון ועגבניות ושמן זית. ובא לי אבוקדו ולחם טרי. ובא לי לתעד ולצלם ולבשל ולהיות חלק מהשינוי. במטבח כזה שהמנות בו מבוססות ברובן על ירקות, שורשים, ועשבים טריים חומרי הגלם חייבים להיות טריים ובשיאן. רוטב עגבניות שמתחבר יחד לשמיכה מענגת של אושר. סלקים קטנים שצובעים את הידיים והפנים בסגול ילדותי. שום ירוק ריחני ועוקצני, ארטישוקים סגלגלים שמעבירים אל הסיר עומק ואדמה. בצלים טריים שהם כל כך עדינים ורכים, שהילדים לא מוכנים יותר לאכול בלעדיהם את הסלט. פחות תבלינים ויותר צירי ירקות פראיים ואדמתיים. פחות כיסויים יותר פשטות.

ירקות ממולאים : אני אוהבת לגלגל אותם כבר יום קודם, ליצוק עליהם ציר ירקות, מלח גס ושמן זית, לשמור במקרר מכוסה ולבשל אותם ביום שלמחרת. זה נותן להם עוד עומק של טעמים ומפנה מקום לבוקר חדש ונקי. הבישול הוא על אש נמוכה, נמוכה, כמה שעות טובות ללא כיסוי ועם מעט נוזלים. לתת ללהבת הגז לצבוע את הסיר ביופי מיוחד וסבלני. טעמים ; בשעה האחרונה לבישול אטעם מנוזלי הסיר ואדייק אותו יותר בהתאם למה שאני אוהבת: מיץ לימון טרי, סירופ רימונים, שום ירוק טרי, פיטרוזיליה קצוצה דק, פרוסות עגבניות אדמדמות ויפות ותמיד עוד קצת שמן זית ועוד קצת מיץ לימון טרי של לימוני חורף מושלמים ועסיסיים . מאזנת בין מתיקות לחמצמצות ולחריפות ומדמיינת את העלים המגולגלים בתוך סלט ירקות שרופים עם טחינה, שמן זית, שום, צ'ילי ירוק, עגבניות וכוסברה.

החומרים לסיר ירקות משפחתי ונדיב ;

  • עלי חוביזה טריים מהגינה או עלי גפן או גם וגם
  • 2 כוסות אורז בסמטי לבן או מלא מבושלים
  • 2 צרורות פיטרוזילה טרייה ורעננה קצוצה דק
  • צרור שמיר קצוץ דק { רק אם אוהבים }
  • 2 צרורות כוסברה טרייה וורעננה קצוצה דק
  • צרור בצל ירוק קצוץ דק
  • 3 /2 סלקים צלויים קלופים חתוכים גס
  • 4 פיטריות חתוכות גס מוקפצות מעט על מחבת
  • 1/2 כוס דלעת מגורדת דק
  • 1/2 כוס שורש פיטרוזיליה מגורר דק
  • 1/2 כף שורש ג'ינג'ר טרי
  • 2 שיני שום קלופות
  • מעט פלפל צילי ירוק
  • לתיבול ; שמן זית, סירופ רימונים, עגבניות טריות, שום, פיטרוזיליה.

במטבח

  1. מכניסים את כל חומרי המילוי למעבד המזון ומעבדים בפולסים אחדים מספר שניות רק עד למרקם גרגירי { זה לוקח ממש שניות בודדות } נזהרים לא לעבד את הירקות יתר על המידה.
  2. בקערה רחבה מערבבים את האורז המבושל יחד עם תערובת הירקות והעשבים. האורז צריך להיות רך וחמים אך לא לוהט. מוסיפים מלח ושמן זית. טועמים ומתקנים את התיבול.
  3. שוטפים ומנקים היטיב את עלי החוביזה ומכינים ערימת עלים יפה ומשטח נקי ומסודר.
  4. מרפדים סיר שטוח בשכבה צפופה של עלי מנגולד ועלי חוביזה קטנים.
  5. ממלאים כל עלה בכף של המילוי ומגלגלים יפה. מניחים את העלים צפופים במעגלים בתוך הסיר.
  6. יוצקים שמן זית וממלאים בציר ירקות או במים עד לגובה העלים { אפשר לבשל מייד ואפשר גם להכניס למקרר מכוסה ולבשל ביום הלמחרת }
  7. מבשלים ברתיחה עדינה עדינה שעתיים שלוש. נותנים לעלים לספוג את טעמי המילוי ולקבל צבע יפה.
  8. בשעה האחרונה לבישול טועמים מנוזלי הרוטב ומוסיפים טעמים בהתאם למה שאוהבים. מיץ לימון טרי, סירופ רימונים, עגבניות טריות, שום ופיטרוזיליה.
  9. כשהעלים מוכנים ומתקררים מעט אני אוהבת לסחוט מעליהם עוד קצת מיץ לימון טרי { כמות הלימון שירקות ממולאים יכולה לספוג לתוכם לעיתים אינה הגיונית. שזה אומר המון } ולהגיש יחד עם ירקות "שרופים" בגריל, טחינה, עגבניות, שום ופיטרוזליה.
  10. מביאים יפה אל השולחן, נושמים, חולמים.

פאדג' שוקלד חורפי עם אספרסו, וויסקי וקינמון

ימי החול. בא לי לפעמים ליצוק לתוכם קצת יותר נשמה חגיגית ומיוחדת. שוקלד וחמאה. בית נקי. נרות על השולחן בסלון. דברים שמרגשים קצת יותר שהם מגיעים ביום שני. לא לחכות לסוף השבוע. הוא כבר יגיע. עבודה מהבית; שנת צהריים מוקדמת. כפות רגליים חופשיות. בגדים רפויים ונוחים. וימי חורף שמבחינתי יכולים להסתיים בארבע או חמש.

ריצת בוקר. כי יש דברים לא הגיונים שאם הם לא מתרחשים מוקדם סביר להניח שכבר לא יקרו. ואני כל כך רוצה וצריכה שהם יקרו. ימים שמתחילים  בריצה תמיד יהיו טובים יותר, שמיימים יותר בהירים יותר. מאיימים פחות. ריצת שטח משחררת מחשבות, נשימה ולב. דרך מקבילה לפסי הרכבת היפייפים של רכבת מלחה. מקפיאת לחיים סמוקות אך יוצרת שביל לוהט ומחדש בכל הגוף. וזה קשה, ממש קשה וזה מצריך כוח רצון אבל הדרך כל כך טובה וכל כך חשובה וכלכך יפה ומאירת פנים בתוך העיר הגדולה. ואי אפשר לדעת מתי יגיעו השבועות הקפואים והקרים שלא מאפשרים את זה { טוב הם כאן עכשיו…..ינואר החודש הקר בשנה. והרבה מהבקרים בירושלים הקפואה לא מאפשרים ריצת בוקר בשטח פתוח. ואם כבר מחליטים צריך לצאת עטופים היטיב ומוגנים ולבושים מכף רגל ועד ראש…..בחודש הקודם הושבתתי לארבעה ימים שלמים חלושה וחולה ומצומררת אחרי ריצת בוקר קפואה מידי שבה לא נעטפתי במספיק שכבות בגדים …והגוף הצטנן…. }

שוקלד וחמאה : טוב אז ברור שבריא. הכי בריא שאפשר. המון המון פירות וירקות טריים, יפים ומבריאים. אבל יש את הרגע הזה ביום שכול מה שמתחשק לכולנו זה כוסות קפה לוהטות ועוגה. כזאת שנאפתה עכשיו והיא חמימה והיא טרייה והיא זורחת והיא משמחת המתכון מבוסס על הבראוניז השמיימים של אייל שני. כל מילה מיותרת. הכי טובים אבר. הכי קלאסיים, הכי מושלמים. אבל אנחנו רוצים קצת פחות סוכר וקצת פחות מתוק. ושהקמח יהיה קצת יותר בריא ולהכניס פנימה קצת פירות ותבלינים מחממים. לפעמים אכניס פנימה כף או שתיים של ליקר שוקלד. לפעמים כף קקאו. לפעמים שברי שוקלד חבויים שנשכחו במקרר. לפעמים אאפה בתבנית אחת מרובעת גדולה. לפעמים אאפה בתבניות אישיות כל הדיקדוקים לא באמת חשובים בסוג כזה של עוגה כי אי אפשר לטעות בה לעולם. הכי כיף ונעים זה לייצר רגע אחד מיוחד וחגיגי שאוסף לשולחן משפחה אחרי יום ארוך בדרכים לרגע אחד שכולו מתיקות שוקולדית דיבשית ואלוהית.

החומרים לשתי תבניות עגולות בקוטר 18

  • 4 ביצים
  • 100 גרם חמאה
  • 200 גרם שוקלד מריר
  • 3/4 כוס סוכר חום
  • 1/2 כוס רסק תפוחים תוצרת בית
  • 2 כפות מרקחת אוכמניות ללא סוכר
  • 1/2 כפית קינמון
  • שוט אספרסו
  • כף וויסקי
  • 1/4 כוס קמח טף אדום
  • 1/4 כוס קמח כוסמין מלא
  • קקאו משובח לזרייה מעל אם אוהבים

במטבח

  1. מדליקים תנור ל- 180 מעלות
  2. בסיר אדים כפול ממיסים יחדיו שוקלד וחמאה
  3. מכניסים לקערת זכוכית גדולה ביצים, סוכר, רסק תפוחים וריבת אוכמניות ומקציפים 6 דקות במיקסר יד.
  4. מוסיפים לחמאה והשוקלד המומסים אספרסו, וויסקי וקינמון ומערבבים היטיב.
  5. מוסיפים את תערובת השוקלד אל קערת ההקצפה. מוסיפים את הקמחים ומערבבים רק עוד רגע קט.
  6. יוצקים את תערובת השוקלד לשתי תבניות עגולות מרופדות בנייר אפייה או לתבנית מרובעת גדולה. ומניחים על רשת במרכז התנור החם.
  7. אופים 20 דקות לפעמים 22. מוציאים מהתנור ומביאים לוהט אל השולחן. אפשר לפזר מעל אבקת קקאו אם אוהבים.
  8. מכינים לכל אחד את הקפה שהוא אוהב ואוספים את כולם יחד לשולחן.
  9. חורף נעים מתוק ובריא. תתלבשו, תתעטפו, תשמרו על עצמכם מהרוח הקרה שנושבת בחוץ.
צילומים יפהפיים של שני ברייל

לחמניות כוסמין איטלקיות עם שמן זית ופולנטה זהובה

אפיית חורף. פעם פחדתי ממנה והיום אני אוהבת אותה כול כך. טעמי המחמצת עדינים ומתוקים.  התפיחה ארוכה ואיטית  ואפשר להשאיר  את הבצקים ליד חלון קר ולתזמן את האפייה לשעה שרוצים. סוגי קמחים ;  הילדים אוהבים טעם איטלקי, לחמניות עגולות או ארוכות של בצק לבן עם פולנטה ושמן זית. פשוטות, קלות, אוריריות. אני אוהבת אותן טריות וחמות עם אבוקדו, עיגולים דקיקים של לימונים כבושים תוצרת בית, שמן זית ראשון המסיק ועלי רוקט או "מיושנות" יבשות מעט, קלויות בתוך מרק עדשים שחורות עם הררים של פיטרוזיליה ועלי מנגולד. המחמצת שאני משתמשת בה היא מחמצת יבשה. תמיד שומרת חתיכה של בצק ואיתה מכינה את הלחם הבא. הכול נעשה אינטואטיבית. בפשטות של טקסי אפייה שיגרתיים. שום דבר הוא לא בגדר חובה ממש. מצד שני אי אפשר לוותר על כלום. את הבצקים אני לשה בריפרופ, בלי מדידה מדוייקת, בלי מתכון מסורתי שעובר בירושה. מערבבת ערימות של קמחים עם מים, שניים או שלושה סוגי מחמצות וחתיכה אחת של בצק ישן שנותנת אופי ועיניין ו"מקרקעת" את הבצק אל האדמה. את המלח הוסיף בסוף …לפי העין ….כף או שתיים של מלח לכל קערה לא יותר ומתפללת שיצליח ( כף מלח יפה לכול קילו בצק …..כך אופות ואפו כל נשות הכפר  כבר 75 שנה…. ) אני אוהבת להשתמש בכמה סוגי קמחים ואת המחמצות קלילות, עדינות, אווריריות, ריחניות במידה ולא מתאמצות שיוצרות מאפים "מתקתקים" וזהובים שמתאימים להכול והולכים עם הכול. הקמחים הכהים והמיוחדים יותר יתאימו ללחמי תבנית מרובעים כאילו שתופחים לאיטם במקרר 72 שעות מתיישנים להנאתם ומקבלים טעמים אדמתיים, עמוקים וסוערים. לחמים אילו נשארים טריים במשך ארבעה ימים ויותר ואת הקצוות הקשים אם נותרו תמיד אפשר להכניס קלויים לתוך צלחות מרק לוהטות עם עשבים טריים ושמן זית ( לחמי שאור לעולם אינם מתקלקלים או מתעפשים ) בימי קדם נהגו האופים לשפדף מעט מציפורני ידייהם כדי להטביע את חותמם בתוך הבצק הרך. היום התהליך קורה באופן טבעי והוא לא פחות מאלוהי. הלחם הוא עדות וסביבה חיה לכל מה שקורה במטבח. משטחי עבודה נקיים זהו תנאי הכרחי אך כדאי ורצוי להיות יצירתיים ולהכניס לתוך התהליך סביבה נעימה, שמחה ונושמת של מטבח מתפתח שתמיד בתנועה ושכל הזמן משהו קורה בו. אני תמיד משתמשת בקילו קמח. זוהי כמות יפה שכיף ונעים ללוש. כאן אני משתמשת בקמח כסמין לבן שיוצר לחמניות אטלקיות עדינות וענוגות שכולם כאן בבית אוהבים.

במטבח

• קילו קמח כוסמין לבן
• 1/2 כוס קמח פולנטה
• 150 גרם מחמצת שאור חיה
•  כף מלח
•  3 כוסות מים קרים
•  1/4 כוס שמן זית

אופן ההכנה:

  1. בקערה רחבה מערבבים יחד קמח ומחמצת, מוסיפים את המים בהדרגה ומתחילים לאסוף את הבצק לכדור רך, גמיש ונעים. לשים ארבע דקות נוספות. מוסיפים שלוש כפות שמן זית ומשאירים למנוחה של כ-15 דקות
  2. מוסיפים את המלח אל הבצק ולשים שוב, מוסיפים מעט מים במידת הצורך. מושחים את הבצק בנדיבות בשמן זית ועוטפים בשקית גדולה ואוורירית או במגבת לחה. משאירים למנוחה של שעה וחצי בטמפ' החדר, לשים שתי דקות נוספות ומכניסים לתפיחה של לילה במקרר. { ליטוף עדין של כפות ידיים רכות משוחות במעט שמן זית יהיה כאן מבורך }
  3. בבוקר מוציאים את הבצק בעדינות אל משטח עבודה מקומח, ולשים מעט, אך שומרים על בועות האוויר.
  4. בעזרת חותכן לחם ייעודי חותכים לחתיכות בנות 90 גרם כל אחת, יוצרים לחמניות עגולות ויפות ומניחים במרווח על גבי שתי ניירות אפייה למנוחה של שעתיים-שעתיים וחצי בהתאם לטמפ' במטבח ולעונה { בקיץ יתקצרו מאוד זמני ההתפחה. בחורף התפיחה איטית וארוכה יותר וכדאי מאוד להיות קשובים לבצק ולהמנע מתפיחת יתר שתיצור לחמניות שטוחות שלא יתפחו עוד במהלך האפייה }
  5. שעה לפני האפייה מניחים לבנת שמוט על גבי רשת במרכז התנור ומחממים בהדרגה לחום מקסימלי.
  6. ברגע שהלחמניות תפוחות ומלאות בבועות אוויר מקמחים אותן מעט וחורצים בהם חתכים אלכסוניים בעזרת סכין חדה מאוד.
  7. מעבירים את נייר האפייה אל מגש תנור ומחליקים בעזרתו בעדינות את הלחמניות התפוחות אל האבן. תהיו זהירים כאן כי האבן לוהטת עכשיו.
  8. מרססים את פני התנור במעט מים לקבלת לחות מקסימלית ואופים שמונה דקות ראשונות.
  9. מנמיכים את חום התנור ל-210 מעלות ואופים עוד כ-15 דקות נוספות עד שהלחמניות שחומות ואפויות היטיב מכול צידיהן. יכול להיות שתיצטרכו להנמיך את הטמפרטורה של התנור בחמש דקות האפייה האחרונות. זה תלוי באופיו של התנור שלכם. ולכן ההמלצה שלי היא להיות קשובים ורגישים.
  10. מוציאים מהתנור ומקררים על גבי רשת, מעלים את טמפרטורת התנור וממשיכים לאפות את שאר הלחמניות. הלחמניות בשיאן כשעתיים מרגע היציאה מהתנור.
  11. מביאים יפה אל השולחן, עם סלט ירוק, טאפנד, לימונים כבושים תוצרת בית ואבוקדו. ואפשר פשוט עם חמאה וריבה ואפשר גם וגם וגם 💜


תבשיל איכרים כפרי עם לחם אבוד, תרד, שעועית אדומה, שום, עגבניות ושמן זית.

תבשיל איכרים כפרי של יום ראשון עם ירקות עייפים, לחם " אבוד" ואווירת סוף שנה. מוציאים מהמקרר שעועית מבושלת שנשארה מבישולי סוף השבוע ועוד רגע תישכח ואפשר גם גרגירי חומוס, שעועית לבנה או מנומרת או שחורה { עדשים פחות יתאימו כאן ויתקשו לשאת על גבן את עומק התבשיל } רוטב עגבניות אדומות של קיץ { עגבניות ; הן כל כך טעימות עכשיו, כל כך נהדרות, כל כך מושלמות והרוטב שנוצר מהן כרגע הוא בגדר אלוהי שבכל ביקור בשוק אקנה מהן כל כך הרבה } וצרורות עשבים ירוקים. מלהיטים סיר כבד על להבת הגז, חורכים ירקות. קולים לחם. מזלפים שמן זית ומלח גס ומביאים יפה אל השולחן עם באגט צרפתי, פסטו שמן זית חרפרף של עלי גפן וזיתי קלאמטה וסלט עגבניות שרי עם בזיליקום, רוקט וסירופ בלסמי. טובלים, עורמים, יוצרים שכבות של התבשיל והסלט על פרוסות לחם קלויות או טריות. נושמים. מתכננים. נרגעים. מסדרים.

החומרים יסיפקו לארוחת צהריים נדיבה ויפה ; ( 5/6 מנות)

  • שתי כוסות שעועית אדומה מבושלת ורכה ( אפשר כל שעועית אחרת שיש בבית או גרגירי חומוסנ)
  • כוס וחצי של ירקות עייפים קצוצים דק : סלרי, בצל, גזר, כרשה, שורש פיטרוזיליה. הכי פשוט לשים במעבד המזון ולעבד בפולסים אחידים לקוביות דקיקות
  • פלפל צילי ירוק טרי בהתאם לחריפות שאוהבים ( לא הכרחי)
  • שלוש כוסות רוטב עגבניות טריות אדומות של קיץ
  • 3 זוקיני קלופים וחתוכים לקוביות קטנות
  • ארבע עגבניות גדולות קלופות וקצוצות דק
  • 4 שיני שום קצוצות דק
  • 2 פיטריות יער קצוצות
  • צרור עלי מנגולד שטופים היטיב וקצוצים דק ( ללא החלק הלבן )
  • 1/4 כוס פיטרוזיליה קצוצה דק
  • לחם ישן
  • שמן זית , מלח אטנלנטי

במטבח ;

  1. מחממים סיר גדול וכבד על להבת הגז ומוסיפים את קוביות השורשים, מאדים עשר דקות יחד עם שמן זית ומעט מלח גס עד שהם רכים ושקופים . אם רוצים לתת למרק ארומה חריפה מוסיפים לשלב האידוי גם כפית צילי ירוק קצוץ דק.
  2. מוסיפים רוטב עגבניות, שעועית אדומה מבושלת, מחצית מכמות עלי המנגולד, קוביות זוקיני, כפית מלח וכוס מים ומבשלים יחד על להבה נמוכה, נמוכה כארבעים דקות לערך. טועמים ומדייקים.
  3. מחממים בתנור את הלחם האבוד. הכי מתאים באגט צרפתי לבן שלם.
  4. לתוך מחבת גדולה וכבדה "זורקים" את קוביות העגבניות הקצוצות, כף שמן זית ואת שיני השום הקצוצות. מקפיצים ומערבבים שתיים, שלוש דקות ומעבירים לתוך התבשיל.
  5. באותה מחבת מקפיצים את הפיטריות יחד עם שמן זית וקמצוץ סוכר חום ומעבירים גם.
  6. מוסיפים אל הסיר שלוש, ארבע פרוסות של הבאגט הקלוי, את המחצית השנייה של עלי המנגולד ואת עלי הפיטרוזיליה ומביאים לרתיחה שתיים, שלוש, ארבע דקות. זמן קסם בו הכל מתלכד יחד ליצירה מושלמת ומדוייקת . טועמים ומתקנים את התיבול.
  7. מגישים ; יוצקים מהתבשיל אל תוך צלחות אישיות ויפות. יוצקים בנדיבות שמן זית חרפרפ וריחני, מוסיפים עלי פיטרוזיליה טריים ומביאים יפה אל השולחן יחד עם פסטו של עלי גפן וזיתי קלאמטה, פרוסות באגט קלויות וסלט עגבניות שרי. כל כך טעים, כל כך סמיך. כל כך פשוט. כל כך ארוחת צהריים של יום ראשון { או שני או שלישי } 💛🧡❤

רביולי יפני ; כיסוני סולת רכים טובלים בתוך מרק ירקות אוממי מלא טעמים עם וואקמה, שיטאקי וארמה

זאת הייתה שנה טרופפה, חמקמקה, הפכפכה. העונות התערבבו, התפקידים הורחבו, המטלות וערימות הכלים במטבח תפחו וגדלו. ימים ארוכים בבית עם ארוחות בוקר, צהריים וערב לשניי מתבגרים ולילד יסודי אחד מתולתל רך, זהוב ועדין. גור מתוק שכולו מתיקות דיבשית ואנושית וגם מבוגר אחראי שכאן איתי במרחב הסגור ושאנחנו צריכים להתאים אחד אל השנייה רצונות, כמיהות, מחשבות. שנה שבה הוצאנו מהבויידעם את המיקסר האהוב של סבתא והכנו חלות רכות רכות וטריות. והתענגנו על פעולת הלישה המהפנטת הזאת. והיה זמן הרבה זמן, ללישות ארוכות ולהתפחות לילה ממושכות. כי כולם אופים ואופים ומצלמים וזה רך ומנחם וטעים. ויש את היכולת הזה להיות ברגע. עוד אכתוב הרבה הרבה על החלות האלו. כי הן הרבה יותר מחלה, מלחם, ממאפה. ממשהו שאוכלים. הן עוגן. הן חלום מתוק. הן יצירה שמתרחשת בתוך חלל הבית ואפשר להעמיס עליה תועפות של ירקות טריים וירקות כבושים ומרקחות וריבות ופחדים וחלומות. שנה שבה חיכינו בשקיקה למשלוחי הירקות ולשמן הזית ולשקי הקמח ולאגוזים ולפירות הטריים שנקטפו עבורינו היישר מהפרדסים עם העלים עליהם ועם הריחות המשכרים. אני שכל כך אוהבת את הדרך אל השוק. את הליקוט, את השיטוט. את מגע כפות הידיים.  מקבלת אותם אליי עכשיו הביתה. בוחרים ואוספים בשבילי ויש בזה משהו אחר ומשחרר וחופשי. אני ממש יכולה לעצום את העניים ולהזכר בימים האילו איך הלב רעד מפחד. אבל כשהשולחן כול כולו מרבד קערות סלט צבעונית וחומוס פועלים כפרי ולאבנה שקדים מיושנת וצנצנצת לימונים כבושים וזיתי קלאמטה שעשו את כל הדרך מיוון ושתי חלות טריות חמימות ורכות וכל אחד עם הירקות שהוא הכי אוהב ועם התיבול המועדף עליו. ארוחות שתוחמות זמן בתוך החלל. ימים בהחלט בהחלט מטורפים, עמוסים, צפופים, וגם בן זוג שעובד מהבית לפתע וכלבה מתוקה שאוהבת את שעות הבוקר שלה לבד ושקט. כמה עונות עברו עלינו ככה, מעגל שלם של חיים. אז לעת עתה הילדים חזרו אל שגרת יומם ואני מניחה שתדרש עוד תקופה ארוכה ארוכה ואולי הדברים לא יחזרו לעולם להיות מה שהיו. הילדים חזרו לימי הלימוד הארוכים ושוב אפשר לסדר ולארגן את הבית ולשמור עליו נקי ואוורירי. ולקום מוקדם כדי להכין לכל אחד קופסאות וכריכים וירקות טריים. ולהדביק מדבקה ולכתוב להם משהו קטן בנייר מגולגל. ולהוסיף קוביית שוקלד גדולה. אז אחרי חופשת פסח שהוקדשה לקירצוף וצחצוח ומירוק ולא רק של הדברים בבית. גם של הרצונות והחלומות . ואחרי חופשת יום העצמאות. יום כזה שמעולם לא הצלחתי לרחוש לו חיבה רבה מידי. ואחרי לג בעומר שחור קודר ואפל. ואחרי שבועיים של מלחמה שהתחילה ברגע אחד בלי שום הכנה שכל כך גרמה לנו להתגעגע אל ליידי קורונה. כל כך גרמה לנו להעריך את השקט והשלווה. כל כך גרמה לנו להבין באיזה מצב שברירי ועדין אנחנו נמצאים. אני כל כך שמחה לחזור לבשל ולאפות ולקוות. לקחת מהשוק את סוף האביב ואת כל הטוב שהוא נותן, לפרוק סלים, לשטוף צרורות של ירקות, להאכיל מחמצות.להתחבר לטעמים הכי טובים הכי פשוטים הכי טריים ורעננים. ובכל שבוע ליצור מהם משהו אחר מיוחד וחדש. ויש גם תפריט אירועים שאני עובדת עליו. והוא מרגש אותי ומשמח אותי מאוד. אז עכשיו אחרי כל המילים…..{ שמחכות כאן יותר מידי זמן ועוד רגע יפוג תוקפן } תעצמו עניים. ותדמיינו קערת מרק עמוקה ובתוכה נחים שני רביולי שמנמנים, רכים ופראיים. ובתוך המרק וואקמה וארמה ועלי מנגולד ירוקים ודקיקים ופיטריות והכל נעטף בציר פיטריות אוממי טעים מיוחד וכהה. המתכון כאן לפניכם כפי שאני מכינה אותו אצלנו במטבח.

החומרים לארבע / חמישה סועדים ;

לציר המרק נצטרך ;

  • 5 פיטריות שיטאקי יבשות גדולות ויפות
  • צרור פיטריות שימאגי
  • חצי ריבוע אצת קומבו
  • לאמון גראס
  • עלי לימון מהגינה
  • 2 סמ ' שורש גינגר טרי
  • שורש סלרי אורגני
  • שתי כפות סויה משובחת
  • כף סאקה

למעטפת הרביולי נצטרך : כוס סולת, חצי כוס קמח. 1/2 כפית מלח. כוס מים. שמן זית לכיסוי.

למילוי הרביולי ; 2 כוסות פיטריות טריות , כוס כרוב ירוק קצוץ דק מאוד, צרור בצל ירוק. שמן זית, סויה, שמן שומשום.

למרק היפני ; כוס אצות וואקמה יבשות 1/4 כוס אצות ארמה יבשות, כרשה צעירה ודקיקה שטופה היטיב וחתוכה לעיגולים דקיקים, צרור עלי מנגולד יפה, פיטריות שיטאקי { מתוך ציר המרק } פיטריות טריות

  1. מכינים ציר פיטריות אוממי סוער ומלא טעמים טובים ; מביאים לרתיחה 2 ליטר מים, מוסיפים 5 פיטריות שיטאקי יבשות, חופן פיטריות שימאגי, חתיכה אחת קטנה של שורש ג'ינג'ר טרי, כמה עלי לימון מהעץ בגינה, 2 גבעולי לאמון גראס, שורש סלרי, סויה וסאקה. מבשלים ברתיחה עדינה שעה וחצי עד שנוצר ציר פיטריות כהה ומלא טעמים. טועמים ומתקנים את התיבול 2) בזמן שהציר מתבשל מכינים את הבצק לרביולי ; מערבבים יחד קמח, סולת, מים ומלח לשים מספר דקות { את המים חשוב להוסיף בהדרגה, תוך כדי לישה } יוצקים כף שמן זית ומניחים בצד. חוזרים אל הבצק כעבור 20 דקות ולשים שוב. הבצק הופך גמיש ויהיה נוח לרדד ולמלא אותו. ככול שתתנו לבצק חופש, זמן ומרחב תגיעו איתו לפסגות גמישות, דקיקות, ונפלאות. מזלפים שמן זית, מכסים במגבת לחה ומניחים בצד. מומלץ לעבור כמה מחזורי מנוחה ולישה עד שמתקבל בצק נעים ונוח לעבודה 3) מכינים את המילוי לרביולי ; במחבת גדולה ולוהטת מקפיצים את הפיטריות הקצוצות עם שמן זית. מקפידים לעבוד עם מחבת כבדה וחמה. בכל פעם מוסיפים חופן קטן של פיטריות כדי למנוע אידוי שיגרום לפיטריות לאבד מיופיים וטעמם. מעבירים את הפיטריות לקערה קטנה, מוסיפים שתי כפות בצל ירוק קצוץ ומניחים בצד. מוסיפים אל המחבת החמה את הכרוב הקצוץ מקפיצים מעט ומוסיפים למילוי הפיטריות. מתבלים במעט סויה ושמן שומשום ומניחים בצד להתקררות מלאה 4) מכינים את התוספות למרק : משרים במים קרים אצות וואקמה לחמש עשרה דקות, מסננים ומניחים בצד. משרים 1/4 כוס אצות ארמה במים רותחים, מסננים ומניחים בצד 5) מסננים את ציר הפיטריות ומוציאים מתוכו את פיטריות השיטאקי. חותכים לפיסות ארוכות ודקיקות. מלהיטים סיר גדול וכבד ומוסיפים כרשה חתוכה לעיגולים דקיקים, מחצית מהחלק הלבן של עלי המנגולד חתוכים דק ורבע העלים הירוקים של צרור המנגולד ואת פיטריות השיטאקי. מאדים יחד עם שמן זית ומלח גס עשר דקות לערך. מערבבים מידי פעם 6) מרדדים את בצק הרביולי בתוך שתי ניירות אפייה מקומחות מעט, קורצים עיגולים גדולים, ממלאים במילוי הפיטריות והכרוב וסוגרים היטיב. מביאים ליטר וחצי מים לרתיחה בסיר גדול, מוסיפים כף מלח ומבשלים את הרביולי שמונה – עשר דקות. מוציאים ישר אל תוך מחבת לוהטת וצורבים היטיב משתי הצדדים. שתיים, שלוש בכל פעם. מוציאים את הרביולי אל תוך מגש קטן מרופד בנייר אפייה מזלפים מעט שמן זית ומניחים בצד 7) באותה מחבת חמה מלהיטים את הפיטריות הטריות { אפשר להשתמש בכל פיטריות שיש בבית, הכי טעים לשלב מספר סוגים } מוסיפים אל המחבת שמן שומשום ופלפל צילי גרוס ומניחים בצד. 8) מעבירים לסיר הפיטריות המנגולד והכרשה המאודים 4 כוסות של ציר הפיטריות המסונן מביאים לרתיחה, מוסיפים את שאר עלי המנגולד ומבשלים יחד שתי דקות נוספות טועמים ומתקנים את התיבול 9) מגישים : בוחרים ארבע קערות מרק גדולות ויפות, מניחים חופן של אצות וואקמה, חופן של אצות ארמה, חופן פיטריות מוקפצות. שתי רביולי חמימים ופריכים, יוצקים שתי מצקות של ציר הפיטריות יחד עם הירקות הטעימים. מזלפים מעט סויה משובחת, שמן שומשום, בצל ירוק טרי ועוד קצת צילי גרוס למי שאוהב אקסטרה חריפות 10) נושמים, חולמים, מתענגים. ארוחת מרק יפנית נעימה וטובה עם נגיעות ארצישראליות שפע ירקות טובים וטעמים של שדות ואדמה, רויטל ❤

עוגת סולת תפוחים חמימה וחורפית עם שקדים וסירופ מתוק של תות, מייפל ומנדרינה.

שלג גורם לי להתרגש. לצחוק. לבכות. לרקוד.להתגעגע. לרצות לגור באוהל בחוץ {אבל לא היום } להיות יותר עם הילדים, לצאת להליכות ארוכות. להיות יותר בחוץ. להרגיש את הדופק. לחיות. להיות. הארוחה הכי טעימה שאני יכולה לחשוב עליה ביום חורף קודר וגשום, זאת פרוסת לחם שאור טרייה טרייה, כזאת שלא ראתה אור יום עם נתחים גדולים ומתוקים של אבוקדו בשל וטרי. ערימות חסה חורפית ופריכה שמן זית ומלח גס. אבל רק בעונה ורק שהאבוקדו בשיאו והוא טעים ומתוק ובשל. וזה עכשיו. חורף גורם לי לאפות עוגות. לנפות קמח. להמיס שוקלד. לסחוט. לטרוף. לערבל. לרדד. לחבב תפוחים מאוד. להכין סירופ תותים עם תפוזים ומייפל ולשפוך על עוגות סולת ילדותיות שכאלו. דביקות שכאלו. לא מדוייקות. לא מפונפנות.לא מאופרות. הן מרפדות בוודאות מתוקה את כל החוסר וודאות.

החומרים לעוגה עגולה בקוטר 22 סמ'

  • 3/4 כוס קמח כוסמין בהיר
  • 3/4 כוס קמח שקדים
  • 1 כוס סולת טרייה וטובה
  • 1/4 כוס קוקוס טחון
  • כפית ורבע אבקת אפייה
  • 1/2 כוס שמן זרעי ענבים
  • 1/2 כוס סוכר קנים
  • 1/2 כוס רסק תפוחים
  • 1/4 כוס שמנת קוקוס
  • 1/4 כוס מיץ תפוזים
  • 2-3 תפוחים קלופים, מנוקים מליבה וחתוכים לקוביות קטנות מושרים שעה-שעתיים בלימון, סוכר וקינמון
  • כף ליקר דובדבני אמרנה ( או כל ליקר אחר שאוהבים ויכול להתאים לעוגה )
  • לסירופ תות ; 1/4 כוס סוכר קנים, 1/4 כוס מים, תותים רכים דבשיים ומתוקים, סרט קליפת מנדרינה או תפוז. מבשלים 15 דקות ומוסיפים מים במידת הצורך. הסירופ צריך להיות סמיך אך עדיין נוזלי וגלי.

במטבח

  1. מקלפים את התפוחים, מנקים מליבה, חותכים לקוביות קטנות. בוזקים שתי כפות סוכר חום ומעט קינמון אם אוהבים. סוחטים חצי לימון טרי ואפשר גם לגרד מעט מהקליפה. אפשר גם להכין יום קודם ולשמור במקרר.
  2. מחממים תנור ל- 160 מעלות. מערבבים יחד קמח כוסמין, קמח שקדים, סולת, קוקוס ואבקת אפייה ומניחים בצד.
  3. טורפים היטיב שמן, סוכר, רסק תפוחים, שמנת קוקוס, מיץ תפוזים וליקר דובדבנים.
  4. מאחדים יחד את שתי התערובת.
  5. מסננים את התפוחים מהנוזלים ומוסיפים לתערובת העוגה. מוספים כף או שתיים מנוזלי ההשרייה. הם מוסיפים טעם טוב.
  6. יוצקים את הבלילה אל תוך תבנית עגולה. ומניחים על רשת במרכז התנור.
  7. אופים כ-35 דקות .
  8. בזמן שההעוגה בתנור מכינים סירופ תות, מייפל, תפוז. מביאים לרתיחה 1/4 כוס סוכר, 1/4 כוס מים, 4 תותים רכים מתוקים ובשלים, כף מייפל וסליל של קליפת תפוז או מנדרינה. מבשלים יחד 15 דקות עד להיווצרות סירופ מתוק וסמיך. מוסיפים מעט מים אם סמיך מידי
  9. פותחים את התנור ומברישים את העוגה בסירופ.
  10. אופים עוד שבע דקות. עד שפני העוגה, זהובים פריכים ויפים. זה משתנה מתנור לתנור ומאופה לאופה. אם צריך נותנים עוד כמה דקות להשחמה יפה.
  11. מוציאים את העוגה מהתנור. ומברישים את העוגה בסירופ. הכי כיף לשפוך בנדיבות בשולי העוגה.
  12. הכי טעימה דווקא לא ממש חמה. אלה כמה שעות אחרי שסירופ התות מתמזג עם גרגירי הסולת. הכי נהדרת ומשמחת ביום האפייה ותישאר טובה עוד יום נוסף. אחר כך מאבדת מעט מחינניותה. ואפשר תמיד להכין סירופ חמים ומתוק ולהשיבה לחיים.
  13. בראשון יחזרו ילדי בית הספר היסודי לבית הספר וזה משמח, מרגש, מרטיט לב. גורם לדברים הפשוטים והתמימים לקבל משמעות כל כך מיוחדת.
  14. נתראה ממש בקרוב, רויטל 💛🧡❤

טבלאות שוקלד מריר משובח עם פטל, דובדבני אמרנה, צימוקים, תותים ופאקן

טוב אז כך ; דמיינו לכם מטבעות שוקלד מריר משובח נמסות להן בעדינות יחדיו עם שמן זית ראשון המסיק, מייפל ושמנת קוקוס ויוצרים קרם שוקלד מתוק, קטיפתי אוורירי וטעים כל כך בתוכו נחות שכבות מתפצפצות, מתוקות, פירותיות, חמצמצות, אלוהיות, של תותים, פטל, צימוקים, דובדבני אמרנה, שברי אגוזים וצימוקים כהים. זה יפה וצבעוני מאוד וטעים טעים. השלם כל כך יותר שלם מכל חלקיו. כל ביס שונה ואחר וממלא את הגוף בתחושת אושר חלומית ונעימה. תמיד רציתי להכין את השוקלד הזה. גרסא ביתית ונדיבה שמכינים ברישול חינני במטבח ועורמים לתוכה הפתעות פירותיות ואגוזיות. הטריות, העדינות של השוקלד המרקם הרך ותועפות התוספות יוצרים יחד משהו חדש ואחר. לפני כמה חודשים קבלתי משכנה שעזבה את הבניין תבניות קרמיקה לבנות מלבניות קטנות בדיוק בגודל של טבלאות השוקלד שכולנו מכירים. הנחתי אותן במעמקי הארון תקופה ארוכה וברגע הבזק אחד עלה לי הרעיון להשתמש בהן להכנת טבלאות השוקלד. מרפדים אותן בנייר אפייה ויוצרים שכבות של שוקלד, פירות, אגוזים וסירופ דובדבני האמרנה שפשוט מושלם כאן. אם אין בבית תבניות מלבניות, אפשר לאלתר עם כל כלי אחר שיש בבית ושיכול להכנס אל המקפיא. אין אני מומחית גדולה של שוקלד וטמפרינג. אוהבת אותו רך ופשוט. לא מתוק יתר על המידה, לא נוקשה מידי לא אלכוהולי מידי { טראפלס זאת חלקת אלוהים קטנה כאן בבית } אך למדתי שכדי להגיע למרקם הרצוי כמו זה שכאן צריך להמיס את השוקלד בשלבים לאט ובעדינות ולא לחמם יתר על המידה אחרת נוצרת עיסת שוקלד נוקשה ויבשה ממנה אין דרך חזרה. אז רוצו להכין את שוקלד שברי החלומות, אצלנו בבית אנחנו ממתיקים איתו מליוני רגעים שכל מה שצריך בהם זאת מתיקות, רוך ואוורירית עדינה שלא מעמיסה על הגוף. הכמות שלפניכם תספיק לשישה – שבעה סטים של טבליות. זה תלוי בכמות השוקלד שתיצקו בכל תבנית ותבנית.

  • 200 גרם שוקלד מריר משובח
  • 1/2 כוס שמנת קוקוס
  • 1/4 כוס שמן זית ראשון המסיק
  • 3 כפות מייפל
  • כוס פאקן טבעי שלם
  • כוס תותים טריים חצויים
  • כוס של דובדבני אמרנה שלמים
  • 1/2 כוס צימוקים שחורים אורגניים
  • 1/2 כוס פטל טרי שלם או חצוי
  • 3 כפוות צימוקי גוגי ברי ( לא הכרחי )
  • שתי כפות מסירופ דובדבני האמרנה

במטבח ; 1) ממיסים בסיר כפול מחצית מכמות השוקולד, שמנת קוקוס, שמן זית ראשון המסיק ומייפל. מסירים מהאש. מוסיפים את יתרת כמות השוקלד וטורפים היטיב. מוסיפים עוד משמנת הקוקוס אם סמיך מידי. המרקם צריך להיות קטיפתי קרמי ואוורירי 2) אם יש לכם תבניות מלבניות אישיות, מניחים בתוכן נייר אפייה. מניחים בכל כלי שכבה יפה של הפירות והאגוזים.3) יוצקים מעל שכבה דקיקה של השוקלד מניחים למעלה תלוליות של התוספות, מזלפים מסירופ דובדני האמרנה השמיימי 4) שומרים במקפיא. מוציאים בכל פעם טבליה אחת, פורסים את השוקלד בעודו קפוא בעזרת סכין חדה, הכי כיף לפרוס לאורכו למלבנים ארוכים ויפים 5) אפשר לאכול ישר מהמקרר, אפשר להוציא החוצה ולאכול בטמפרטורת החדר לפי המרקם שאוהבים. מיותר להגיד כמה הוא מושלם יחד עם כוס קפה של ארבע אחר הצהריים בינואר 2021 שמסרב בכל הכוח להביא איתו את החורף 6) נושמים, חולמים, יוצאים קצת אל החוץ לתפוס קרני שמש נעימות של חורף חם, מתגעגעים בטירוף להכל …..אוהבת המון, רויטל ❤

צילומים נפלאים ויפים כל כך של טל סיון צפורין. חומרי הגלם המקסימים של קבוצת פירותים הנפלאה ;https://www.fruitim.co.il/

כופתאות סולת רכות טובלות בתוך מרק דלועי סתיו עם מנגולד, סלרי ולימון

זה כל מה שהם רוצים כשהם חוזרים הבייתה מבית הספר. יד חמה ואוהבת שמלטפת להם כפות ידיים עובריות, קטנטנות ועדינות. וצלחת אחת יפה של תבשיל ירקות וכופתאות. לשבת איתם להסתכל להם בעיניים, להגיש להם צלחת אחת ועוד אחת ולראות איך הבטן הקטנה שלהם שמחה כל כך. גדלתי בצד האחר. זה שיודע להפוך סולת לפתיתי זהב רכים שסופגים לתוכם תבשילי ירקות מהבילים או להכין מהם בצק מתוק שעוטף מילוי תמרים טעים ואלוהי. את מלאכת הכנת הבצק לכופתאות הקובה מעולם לא זכיתי לקבל בירושה. לקחו לי המון שנים, קילוגרמים רבים של סולת והמון נסיונות ומתכונים עד שקיבלתי עצה משכנתי רחל האהובה. כמה מים ? כמה שנכנס. מעולם לא מדדה, ואין ברשותה מתכון קסם. הבצק שלה עשוי 💯 אחוז סולת ללא בורגול והסוד הוא להרגיש את הבצק. יותר מידי מים יצרו בצק רך מידי כזה שהכופתאות שלו יתפרקו בתוך המרק, בצק יבש מידי יצור מרקם דחוס וכבד { הניסיון האישי שלי מלמד אותי שגורלו של הבצק נקבע ברגע הערבוב הראשוני של המים והסולת } הסוד הוא להכין את הבצק ולתת לו לנוח , ללוש שוב ושוב עד שהוא רך גמיש ונוח לעבודה. ברגע שהידיים יודעות ליצור את הבצק הנפלא הזה כל השאר כל כך יותר פשוט. המרק הוא אחד האהובים עלי בעולם ונהדר בפני עצמו. המון המון דלועים, סלרי, צרורות מנגולד ירוק ועלי פיטרוזיליה { כולם מחקלאות אורגנית ומגיעים מכל רחבי הארץ } וטעם מילוי הפטריות הזהוב שחבוי בתוך הכופתאות עובר אל תוך המרק ומשתלב בו נפלא.

כופתאת סולת רכה וגדולה טובלת בתוך מרק ירקות מלא טעמים ניחוחות וצבעים זה מה שיחכה היום לילדי בית הספר שלי. בצק סולת רך וגמיש עוטף מילוי של פיטריות "נח" בתוך קערת מרק ללא כל תיבול ומקבל את כל הטעמים מאידוי נכון ומהטעמם הנפלאים של הירקות. אני אוהבת לבשל את הכופתאות בישול ראשון בסיר נפרד ואז להוסיף בכל פעם את הכמות הדרושה למרק. אני כל כך אוהבת מנגולד אז אני מוסיפה כמויות גדולות ויפות ממנו. חלק נכנסים לשלב האידוי הראשון, חלק לשלב הבישול וחלק נכנסים אל הסיר ממש בתום הבישול וכך העלים שומרים על צבעם היפה. תבלינים ; כמעט ולא מצאתי להם שימוש כאן טעמי הירקות כל כך טובים והשילוב של בצק הסולת עם מילוי הפטריות העדין משתלב כה יפה עם טעמי המרק.

לבצק ולמילוי ;

  • 1/2 קילוגרם סולת
  • מלח , שמן זית, מים
  • שלוש כוסות פיטריות פורטבלו ללא הרגל, קצוצות דק
  • 1/4 כוס פיטרוזיליה קצוצה דק

למרק

  • כרשה יפה שטופה היטיב וחתוכה לעיגולים דקים
  • בצל לבן קצוץ דק
  • שלוש צרורות מנגולד שטופים היטיב, קצוצים מופרדים לחלק הירוק והלבן ( משתמשים רק בשליש מהחלק הלבן, את היתרה שומרים לתבשילים או מאפים אחרים )
  • כף או שתיים של סלרי שטוף מופרד לעלים וגבעולים { שימו כמה שאתם אוהבים }
  • דלורית קלופה נקייה מגרעינים וחתוכה לקוביות
  • דלעת יפנית קלופה, נקייה מגרעינים וחתוכה לקוביות
  • שתי דלעות ערמונים גדולות קלופות שטופות וחתוכות לקוביות
  • 2 לימון פרסי שחור
  • 1/4 כוס מיץ לימון טרי
  • 2 כפות פיטרוזיליה קצוצה דק

במטבח

  1. מתחילים בהכנת הבצק לכופתאות ; מערבבים סולת, שמן ומלח. יוצקים מים עד כיסוי ( המים צריכים לעבור את פני הסולת בשתי סמ' לערך ) ומניחים בצד לספיגה ראשונה של חצי שעה { ההמלצה שלי היא לעבוד לפחות עם חצי קילו סולת זה הופך את הלישה לנוחה ובטוחה יותר )
  2. בכפות ידיים לחות לשים מספר דקות את תערובת הסולת. יוצקים כף או שתיים של שמן זית ומשאירים למנוחה של חצי שעה. ממשיכים כך כמה פעמים עד שהבצק רך וגמיש וקל לגלגל ולמלא אותו { לפעמים זה יקרה מהר יותר, לפעמים זה יקח קצת יותר זמני מנוחה ולישה }
  3. מכינים את המילוי ; מחממים מחבת ברזל גדולה כבדה ומקפיצים בתוכה 1/3 מהפטריות הקצוצות מוסיפים כף או שתיים של שמן זית ומזהיבים שתי דקות. מעבירים לקערה וממשיכים עוד פעמיים עם שאר הפטריות. { מקפידים על מחבת גדולה וחמה מאוד כדי להוציא מהפיטריות טעמים טובים במיוחד }
  4. מוסיפים פיטרוזיליה קצוצה ומניחים להתקרר .
  5. מכינים את המרק ; מחממים סיר גדול וכבד על להבת הגז ; מוסיפים כרשה, בצל, שליש מכמות המנגולד, גבעולי סלרי וכף שמן זית ומאדים כעשר דקות עם שהירקות שקופים ויפים ,
  6. מוסיפים ליטר וחצי מים, לימון פרסי, כפית מלח ואת הירקות הכתומים ומבשלים ברתיחה עדינה עדינה כשעה לערך.
  7. ממלאים את הכופתאות ; מחלקים את בצק הקובה ל- 15 כדורים קטנים ומניחים על גבי נייר אפייה משומן במעט שמן זית. משטחים כל חלק לעיגול דק, ממלאים בכף של מילוי הפטריות. סוגרים היטיב את הקצוות. מהדקים ומשטחים. ממשיכים כך עם שאר עיגולי הבצק.
  8. מרתיחים שני ליטרים מים וכף מלח בסיר גדול. מבשלים בכל פעם שלוש / ארבע כופתאות עשר דקות לערך. מוציאים בעזרת כף גדולה מחוררת ומניחים על גבי נייר האפייה.
  9. מוסיפים אל המרק את השליש השני של עלי המנגולד הירוק, עלי סלרי, מיץ לימון ומבשלים עוד עשרים דקות. טועמים ומתקנים את התיבול.
  10. יוצקים שתיים שלוש מצקות של המרק אל תוך סיר רחב, מוסיפים כופתאות קובה כמספר הסועדים ( אחת לכל סועד ) ומבשלים ברתיחה עדינה עדינה עוד כחצי שעה, מוסיפים אל הסיר את עלי המנגולד הנותרים.
  11. מגישים ; יוצקים שתי מצקות גדולות ויפות לכל סועד, מניחים כופתאה אחת במרכז הצלחת. מגישים עם מיץ לימון טרי, צ'ילי גרוס { ממש קמצוץ קטן } פיטרוזיליה טרייה ושמן זית.
  12. כל כך כל כך טעים. המילוי של הפטריות מעטפת הקובה, דלעות הקיץ והירוק של עלי המגולד שסופג לתוך המרק הזה טעמים כל כך מיוחדים וטובים.
  13. סתיו נעים יפה ובריא, רויטל 💛💜⁦❤️⁩
צילומים נפלאים ויפים כל כך של טל סיון צפורין, הירקות האורגניים הנהדרים של קבוצת פירותים ; http://www.fruitim.co.il/

קינוחים אישיים חגיגיים של פנקוטת שקדים עם מייפל ליים ופירות טריים

קווים לדמותו של סגר שני ; הבית נקי יותר, נעים יותר, מאורגן יותר ויפה יותר. קונים בכל פעם רק מה שצריך ואופים מידי יום לחם טרי פריך נעים וריחני. חיות הבית מאושרות יותר, רגועות יותר, מתענגות יותר, מתמסרות יותר. בצהריים הלוהטים החלונות מוגפים אנחנו מדליקים מזגן, לא עונים לטלפונים, מכינים מרק תפוחי אדמה פשוט וילדותי, מתכרבלים בשמיכות וחולמים על חיי חופש על סתיו על בית במושב על גינת ירק על עצי פרי ומרחבים פתוחים. מתגעגעים ….

כוסות אישיות יפהפיות ובתוכן "פנקוטת שקדים" רכה, חושנית וטעימה. הטעם הוא אחר ומיוחד והוא נותן תחושה של קרם יוגורט חמצמץ, מרענן ומבושם. אני אוהבת להחביא בין השכבות שברי עוגיות שיבולת שועל תוצרת בית, מייפל, נגיעות לימון והררים הררים יפים של פירות טריים והכל יחד כל כך טעים ועדין. המתכון הוא נגזרת סתווית ענוגה ורכה של עוגות "הרואו" הקפואות ואני אוהבת אותו כל כך. מכינים קרם "שמנת- יוגורט" קטיפתי רך ומתוק, מחלקים לכוסות אישיות וזוללים עם הרים של פירות עסיסיים ובשלים.

החומרים לשמונה קינוחים אישיים ;

  • שתי כוסות שקדים פרוסים
  • 1/3 כוס חמאת קוקוס טבעית
  • 2-3 כפות חמאת אגוזי לוז
  • 1/2 כוס מיץ ליים (אפשר גם פחות בהתאם לטעם האישי, ההמלצה היא לא להוסיף הכל יחד)
  • כוס חלב שקדים
  • 1/2 כף קליפת ליים מגורדת
  • כפית תמצית וניל טבעית
  • 1/3 כוס מייפל טבעי
  • שתיים וחצי כוסות קוביות אננס קפוא
  • להגשה ; ארבע כוסות פירות חתוכים בהתאם לעונה ; קוביות נקטרינות, פטל אדום, גרגירי רימון תאנים, בננות או כל פרי אחר שאוהבים. ארבע עוגיות שיבולת שועל תוצרת בית, מייפל וליים
  1. מכניסים למיכל מעבד המזון ; שקדים פרוסים, מיץ לימון, חלב שקדים, חמאת קוקוס וחמאת אגוזי לוז ומעבדים מספר דקות עד לקבלת קרם שמנתי וקטיפתי. מידי פעם עוצרים את המעבד ונותנים מנוחה כדי לא לחמם את תכולתו יתר על המידה.
  2. ברגע שמגיעים למרקם משי חלק וקרמי מוסיפים ; מייפל, קליפת ליים מגורדת, תמצית וניל ואננס קפוא ומעבדים שוב שתיים שלוש דקות . טועמים ומתקנים את התיבול בהתאם לטעם האישי ; אולי תוספת של מייפל, לימון, קליפת ליים מגורדת או ווניל. מתקבל מעין יוגורט חמצמץ קטיפתי וטעים.
  3. חותכים את הפירות לקוביות קטנות, לחצאים או לאיך שאוהבים.
  4. מסדרים שמונה כוסות קינוחים ; מניחים בכל כוס שתי כפות מפנקוטת השקדים, שברי עוגיות שיבולת שועל ורבע כפית מייפל , מניחים שכבה של הפירות הטריים, ממלאים שוב בפנקוטת השקדים, עורמים פירות טריים בנדיבות מזלפים מייפל טבעי ואפשר גם מעט מיץ ליים טרי. משמח נפש עייפה ולב מסוגר. יפה וחגיגי ומקשט את שולחן החג באור וצבע בהיר. חג שמח ובשורות טובות, רויטל 💛💜⁦❤️⁩
צילומים נפלאים ויפים של טל סיון צפורין הפירות הנהדרים של קבוצת פירותים הנפלאה ; http://Www.fruitim.co.il