בייגל ירושלמי

התקופה הזאת מדייקת אותי יותר ויותר. איך שאני רוצה ואיך שאני צריכה. ויש בה שקט נעים שמנסה בכל רגע ורגע לחשוב מחשבות מדוייקות ולהזיז הצידה דאגות ופחדים. לא הרבה השתנה בשגרת היום, יום שלי. את מרבית שעות היממה אני מבלה במטבח ; לשה, מערבבת, מבשלת, אופה, כובשת. אלה שעכשיו הצטרפו אלי שלושה ילדים מתוקים וגם מבוגר אחראי ואנחנו כולנו צריכים להתאים את הצעדים שלנו אחד אל השניה כדי שיהיה לנו נעים. צריך הרבה, הרבה שקט והרבה אורך רוח להמשיך ולעשות יחד את כל מה שהורגלת לעשות לבד. לכבות רעשי רקע ולהתמסר לקול הפנימי. מהיום הראשון החלטנו בבית שאנחנו הולכים לעבור את התקופה הזאת בצורה הכי נעימה, הכי טובה הכי שמחה והכי שפויה. על מה מוותרים ועל מה בשום פנים ואופן לא. ואני רואה איך הילדים פורחים בתוך הדבר הזה. יש משהו כל כך טבעי ביקיצה הטבעית, בהכנת ארוחת בוקר משותפת שנאכלת יחד ולאט, הכי הכי לאט שאפשר. יש כאלו שהשהייה בבית הוציאה להם מהבויידעם את כל כישורי האפייה החבויים בתוך כפות ידיהם והם מזגגים, מקרמלים, מרדדים, ממלאים ואופים. אצלנו בבית החלטנו דווקא להצמד לפשוט ולמוכר. אולי זה חלק מהקול הפנימי שנעשה מדוייק יותר. אז כמובן שהכנו ערימות טריות וריחניות של לחמים וארוחות צהריים מושקעות ובריאות עם ארגזי ירקות צבעוניים ששלחו לנו חקלאים טובים וגם המון, המון גרסאות של עוגות שוקולד שאנחנו אוכלים בכפיות עם קפה לוהט והם מייצרים וממתיקים לנו כאן בבית תקופה לא שגרתית שלא נשכח לעולם. וכמובן את הבייג'לס האילו שברגע שהם יוצאים מהתנור חמימים, פריכים ואגוזיים הם ממלאים את כל חלל הבית בריחות אפייה נפלאים וטובים ומייצרים לנו רגעים נעימים, חגיגים וקסומים באמצע היום.

מה יש בו בבייגלס הזה שכל כך שובה לי את הלב. אולי זה ציפוי השומשום הפריך והמתפצפץ בפה, אולי זה יופיו. כל כך אחר הוא וחינני כזה שמתחשק להכין לכבודו שולחן מז'אטים חגיגי וצבעוני, כזה שרוצים לכבוש לכבודו צנצנות, צנצנות של ירקות ולגדל עצי זית שיהפכו לכדי שמן פראי, ריחני ועשבוני. את הבייגלס האילו אני מכינה מקמח כוסמין בהיר שהכי מחמיא למאפה הזה ולמרות אהבתי הגדולה לקמחים כבדים ומלאים כאן הם יתאימו פחות. ולמי שרוצה לנסות ולהכין עם קמחים מלאים יותר הייתי ממליצה לשלב סוגים שונים של קמחים ולמצוא את השילוב הטוב ביותר עבורו.

• 500 גרם קמח כוסמין לבן
• 150 גרם מחמצת שיפון או כוסמין
• 1/4 כוס גרגירי שומשום קלויים
• 1/4 כוס פולנטה
• 3 כפות אגוזי מלך שבורים { לא חובה }
• שתי כפות שמן זית
• 2 כוסות מים
• 3/4 כף מלח גס
• שתי כוסות שומשום לבן לציפוי

במטבח ;

1. בקערה גדולה ורחבה מערבבים יחד קמח כוסמין לבן, מחמצת, שומשום קלוי, פולנטה, אגוזי מלך ושמן זית. מוסיפים את המים בהדרגה תוך כדי לישה. ממשיכים ללוש כמה דקות עד לקבלת כדור בצק רך וגמיש.
2. מכסים את הקערה במגבת בד לחה ומניחים בצד לשעה.
3. מוסיפים 3/4 כף מלח ים ורבע כוס מים ולשים שוב מספר דקות { בכל תנועה מחזורית של לישה ומנוחה ילך הבצק ויתמסר לכפות ידיכם החמימות והנעימות } חוזרים על פעולת הלישה עוד פעמיים נוספות.
4. מכניסים את הקערה לתוך שקית גדולה ושומרים במקרר לתפיחה למשך הלילה
5. בוקר האפייה ; מוציאים מהמקרר את קערת הבצק כשלוש שעות לפני האפייה ומניחים בצד ( בחורף ירושלמי קר וסוער יתארכו זמני ההתפחה )
6. עשרים דקות לפני האפייה ; מחממים את התנור לחום מקסימלי, מעבירים בעדינות את הבצק למשטח עבודה מקומי מעט ובעזרת חותכן בצק יעודי מחלקים לחתיכות של 250 גרם לערך ( אפשר להכין גם בייגלס קטנים יותר אם רוצים )
7. מגלגלים כל חלק לגליל צר וארוך מהדקים לעיגול, מברישים במים. מפזרים את גרגירי השומשום במגש אפייה גדול ורחב, מצפים את הבייגלס בנדיבות מכל צידיו ומניחים על מגש אפייה. שלושה בייגלים על כל מגש, מרססים את חלל התנור, אופים כ-7 דקות בחום מקסימלי, מנמיכים את חום התנור ל- 200 מעלות ואופים עוד – 15 דקות נוספות עד שהבייגלים זהובים ופריכים { במידה והבייגלים עדיין לא זהובים משאירים בתנור עוד מספר דקות { יזהרו מאפיית יתר } ממשיכים לגלגל, ולצפות גם עם שאר הבצק
8. מוציאים מהתנור ומקררים על גבי רשת. שומרים בשקית נייר חומה. הכי הכי טעימים כשהם יוצאים מהתנור, חמימים רכים ונעימים.

בחזרה לעמוד הבית