ירקות אביב בגריל עם טמפה, אבוקדו ונורי ורוטב חמאת שקדים עוקצני של סאקה, ג'ינגר וליים

אני אוהבת אוכל.
אוהבת להאכיל.
אוהבת לגעת, ללוש לאפות, לבשל.
לצלם, לתעד, לרקוח, למדוט במטבח.
ככה בשקט, בשקט. באמצע הלילה.
לפזר אבקת פיות על סינרים כהים.
חדשים.

ירקות האדמה מרגשים אותי. שמן זית חדש מרטיט לי את הלב. תנור אפייה מבעבע וחם גורם לפנים שלי להיות חמימות וסמוקות וללב שלי להיות רגוע ושליו. מבפנים.
קצת קשה להסביר את ההרגשה. זה כמו אחרי ריצה של עשרה קילומטרים. בחורף במדבר.
יצירה טבעית רפוייה במטבח.
והגוף חם והלב פועם ונוצרים דברים טובים ומיוחדים.

אני מרדנית "עדינה" כזאת. מנפצת חוקים. קלילים.
הכלל היחיד הוא לעצום עניים ולטבול פרוסת לחם אלכסונית ברוטב ולזלף מעליה הררים של שמן זית וגרגירי פלפל גרוסים וכרוב סגול כבוש.
ולדעת שזה הכי טעים שהיה אפשר ליצור באותו הרגע. ושהאוכל הזה שהכנסתי עכשיו לגוף יש בו ריפוי נעים כזה.
והוא מביא איתו בשורה.
פשוטה.
שהיא אפשרית.
שלום עם הגוף.

אני מבשלת אוכל.
מלמדת אוכל.
נעה במטבח בטבעיות ובזריזות.
אוהבת.
קצת כמו קימורים יפים של חסה טרייה, פשוטה.
אורגנית.
מחביאה בתוכה כל מיני אוצרות.

כפות הידיים שלי
פשוטות, כפריות, אוהבות.
מכירות הכרות מפעימה.
משתנות. עם התקופה. עם המציאות החדשה.
אוהבות ליצור, לאהוב, לשמח.
לאכול, להאכיל.


 

זה מדהים כמה מקום תופסות ערימת סוודרי הצמר בארון הירושלמי. וכמה השימוש בהם הוא קצר כל כך ומדוייק. זאת עונה כזאת עם אמירה אופנתית משלה. סוודר קליל. סנדליים. חצאית פרחונית. קלילה. שמלה. כמה געגוע לזה { ובין לבין מגיעים להם שוב ימים קפואים, קפואים } זה קצת כמו מה שקורה עכשיו במטבח. המעבר הטבעי הזה בין העונות הוא קורה מעצמו. התקופה הזאת יש בה משהו שקצת מרעיד את הלב. גם בימים "הרגילים" של השיגרה. יש בה משהו אחר. פתוח. מוחצן. מעברים. הרבה מידי מעברים מסחררים. וימים. ולילות. זה קצת כמו המדרגות הנעות בתחנת הרכבת נבון בירושלים שנוסעת לתל אביב. הן לוקחות את התודעה מהר מידי למקום אחר. הן תמיד מייצרים חלומות. זה קצת כמו שדה תעופה דמיוני. ולפעמים זה מעט יותר מידי בשבילי. עמוס וסואן. ואז הישיבה הזאת ברכבת כשהיא עדיין ריקה ונקייה ומאווררת. לדעת לתפוס את המקום הזה שיאפשר נסיעה נעימה. לפעמים צריך קצת לנסוע ולהתרחק כדי להבין שמה שאת עושה בחיים זה הדבר שהכי נכון לך שאת הכי טובה בו ושאת הכי אוהבת ושזאת המתנה שלך בעולם. לפעמים זאת גם יכולה להיות נסיעה קצרה. כי זה מה שאפשר ולהודות על זה. ולהמציא עוד אחר מזה. ולשוטט אל תוך זה. עבודת כפיים. ומנוחה אמיתית שתמיד מגיעה אחריה. אם אפשר.

ירקות בטיפול מינימליסטי. הם לא מבושלים. הם לא ממש צלויים. אילו לא בדיוק ירקות להקפצה. כל ירק וירק עובר חליטה בזמן אחר ושונה ואז הם נכנסים למגש חם וגדול לצריבה מתחת לגריל כך הם מלאים טעם. ( כאן במתכון יש איזשהו קיצור דרך והם נחלטים כולם חד וזה ממש בסדר ….}  זאת צלחת כזאת שמכינים מעכשיו לעכשיו. ואז מוסיפים לה קוביות טמפה זהובות של הולי טמפה הירושלמי, וריבועי נורי ומכינים רוטב מחמאת שקדים או מחמאת בוטנים או מטחינה. עם ליים וג'ינגר וקצת חומץ אורז וסאקה. אני אוהבת שהרוטב הזה הוא קטיפתי וקליל ולא כבד מידי. אוכלים אותו עם כפית. והוא טעים על ערימה של איטריות סובה. או איטריות אורז. או איטריות אורז שחור. או סרטים של " פאטוציני " זוקיני. עם ערימות יפות של כוסברה קצוצה מעל ועגבניות שרי טריות ומתוקות וקוביות מלפפונים טריים. אביב.

טמפה

טמפה זאת בשורה. פולי סויה מותססים שמחוברים יחד לעוגה לבנה שפורסים לפרוסות יפות וטובלים בכל מיני מרקי קיץ ותבשילים. לוקח קצת זמן להבין את הקצב והטעם שלה { מוזמנים עוד לקרוא עליה ולחקור עליה כאן  )  היא נותנת כוח אמיתי לגוף. כוח נעים להיות. ולא צריך הרבה מעבר לזה עכשיו. אני אוהבת לחלוט את עוגת הטמפה כ- 15 דקות ואז לחתוך למקטעים יפים, להוסיף שמן זית ומלח ולצרוב יפה במחבת כבדה. היא נותנת את המשהו המיוחד הזה. זה לגמרי האופי שלה.

החומרים :

• כרובית יפה קטנטנה חתוכה לרבעים יחד עם הגבעולים והעלים
• כרוב חרוט צעיר ועדין, חתוך לחצי ( מסירים את החלק הקשה שבמרכז )
• 2 יחידות ב'אק צוי חצויים ושטופים היטיב מחול ואדמה
• זוקיני אחד או שניים פרוסים דק בקולפן או במנדולינה
• ברוקולי סגול או ירוק, חתוך לפרחים
• מלבן טמפה טרי של הולי טמפה
• אבוקדו שלם קלוף וחתוך למקטעים
• 2-4 יחידות אצות נורי חתוכות לריבועים
• 1/2 כוס חמאת שקדים או חמאת בוטנים או פשוט טחינה
• 2 לימוני ליים סחוטים וגם קליפה מהם
• ג'ינגר טרי מגורד וסחוט לסירופ
• חומץ אורז, סאקה, מלח גם ושמן זית

במטבח

1) מדליקים תנור ומחממים אותו לחום מקסימלי. מרפדים שני מגשי תנור גדולים בנייר אפייה ומניחים בצד 2) מכינים את רוטב חמאת השקדים : בקערה רחבה טורפים יחד חמאת שקדים, 3/4 כוס מים, מיץ לימוני ליים משניים או שלושה ליים  מיץ ג'ינגר { פשוט סוחטים ג'ינגר מגורד ואז מתקבל רק המיצוי }  סאקה, חומץ אורז וקליפת לימון מגורדת. טעמים עדינים כאלו. תיבול במשורה  הרוטב צריך להיות קטיפתי וקל מעט חרפרף ועוקצני.  טועמים ומתקנים את התיבול. מניחים בצד 3) מחממים סיר גדול עם מי מלח מבעבעים : וחולטים את הירקות ( מלבד סרטי הקישואים ) כארבע חמש דקות לערך. אפשר את כולם יחד ואפשר כל ירק בנפרד. מוציאים במסנננת היישר אל תוך מגשי האפייה  4) מסדרים את הירקות יפה, יפה בתוך המגשים, מוסיפים גם את סרטי הקישואים 5)  מתבלים במלח ובפלפל ומכניסים לגריל התנור החם ל-12 דקות לערך. משנים את מיקום המגשים כך שכל ירק וירק יקבל צריבה יפה מתחת לגריל ואופים עוד 10 דקות לערך. הירקות צריכים להיות אפויים יפה ומעט חרוכים. הגבעולים והעלים מוסיפים טעם מיוחד 6) חולטים את עוגת הטמפה במי בישול הירקות כ- 15 דקות לערך, מוציאים היישר אל תוך קרש חיתוך וחותכים לקוביות 7) מחממים מחבת כבדה עם שמן זית וצורבים את קוביות הטמפה משתי צידיהן עד שהן שחומות ויפות. אפשר לתבל בקאיין, צ'ילי, או בברברה ולהקפיץ יחד עוד דקה או שתיים 8 ) מוציאים את הירקות מהתנור ועורמים אותם יפה בתוך צלחת הגשה גדולה ורחבה  9 )  מוסיפים את פרוסות האבוקדו, את קוביות הטמפה ואת דפי הנורי ומגישים עם רוטב חמאת שקדים לימוני ועדין מתובל במיץ ג'ינג'ר טרי, סאקה וחומץ אורז  10) אוכלים בשכבות, ערימת ירקות, אבוקדו נורי וטמפה עם הררים, הררים של רוטב  של רוטב 11) מתפללים לימים טובים, ימים של אור 🤍