על רפואה סינית עתיקה, תזונה מיטיבה לקיץ, צירי ירקות, אנרגטיקה של מזון והקשבה אל הגוף | שיחה אישית עם תמיר גולדברג

עיקר ההבחנה היא שיש משהו שקורה מחוץ הגוף וכנראה אותו הדבר בדיוק קורה גם בתוך הגוף. והדבר העיקרי הוא שתנועה שווה חיים. הכל בתנועה כל הזמן. וכל הדברים זורמים כל הזמן. דברים חיים כל הזמן. וכמו שהדברים חיים בחוץ. גם אם בגוף שלי תהיה זרימה גם שם יהיו חיים { מתוך הפרק הראשון, בפודקאסט " חכם סיני פעם אמר " כאן }

את תמיר גולדברג "פגשתי" לראשונה בדצמבר דרך הפרק היפהפה הזה כאן מתוך הפודקאסט הזה. זה היה חורף קר וארוך ומתמשך אמנם בלי הרבה ימי גשם אבל עם ימים קרים וקפואים כאן בירושלים ונכנסה אלי רוח קרה אל תוך הגוף והפרק הזה היה בשבילי כמו שמיכה חמימה ונעימה עם המון תובנות יפהפיית, שלווה פנימית עמוקה ורצון ללמוד על זה עוד ולהעמיק את הידע. והייתה לי הרגשה כזאת בתוך הגוף שלתמיר יש הפנמה עמוקה של חיבור שמיימי ואמיתי אל הטבע ולמה שקורה לנו במקביל בתוך הגוף . תמיר גולדברג הוא מטפל ברפואה סינית עתיקה, דרך דיקור, צמחים ותזונה, הוא מלמד תזונה ועוזר הוראה לטווינא במכללת רידמן, מתגורר בישוב עין הוד והקליניקה שלו נמצאת במושב עופר שבחוף הכרמל. וברגע אחד של הבזק שאלתי אותו האם יסכים להתארח כאן בבלוג. עדיין לא ידעתי על מה נדבר ואיך זה יקרה. רציתי לדבר איתו על תזונה מיטיבה לקיץ, על אנרגטיקה של אוכל, על מה כדאי לאכול כשכל כך חם בחוץ על האיזון הזה בין הרצון לשמור על הגוף חם ורך וגמיש מבפנים לבין האנרגייה "המכווצת" של מאכלי קיץ קפואים. בשנים האחרונות אני מגלה בצורה ישירה ומיידית כמה לאוכל חם, פשוט ונעים שיש בו הרבה ירקות טריים, עונתיים ובשלים כל כך טוב לי לגוף וכמה לבחירות האילו של היום יום יש השפעה על הקצב והתנועתיות. אז אני מביאה כאן את השיחה שלנו ככה כמעט במילותיו של תמיר בלי עריכה { עם השלמה בביליוגרפית של התנועה הזאת שקוראת בחוץ בעונות השנה } כי המילים שלו והשפה שנשמעה מתוכו הם הניגון הכי יפה ומיוחד ונעים. דיברנו על העניים דרכן רואות את העולם הרפואה הסינית, על החלוקה לעונות השנה דרך הפנים והחוץ. על תזונה מיטיבה, הקשבה אל הגוף על המילה בריא ועל אנרגטיקה של אוכל. אני לא מגיעה מעולם הרפואה, והחיבור האישי שלי לעונות שנה ולגוף הוא דרך המטבח, הבישול, הגינה דרך ארגזי ירקות צבעונתיים, ועונתייים דרכם אני מתרגמת את האהבה והתשוקה האישית שלי ליצירה שמתהווה ושהיא כל הזמן זזה ומתפתחת וגדלה אל תוך השינוי.

הרפואה הסינית המסורתית רואה באדם חלק בלתי נפרד מהטבע. כל הדברים הקייימים בטבע, מתבטאים באפן מושלם גם בתוך האדם עצמו. כל מה שקורה בחוץ קורה בדיוק אותו הדבר גם בפנים. ואם נלמד להתמזג בהרמוניה עם התנודות והשינויים שקוראים בחוץ נוכל לחיות חיים יותר טובים יותר בריאים ויותר ונכונים עבורנו. על ידי תזונה מקומית ועונתית מותאמת אישית, לבוש תואם לעונה ולאקלים הפנימי, שינה טובה ומספקת והקשבה עמוקה לתנודות שקורות כל הזמן בחוץ, נוכל לחיות בהרמוניה עם התהליכים המחזוריים שקורים בחוץ ושבמקביל מתרחשים גם בתוכנו. ישנו לוח שנה שמתאר את ההתקדמות הזאת שקוראת בחוץ בהפרשי זמן של כל שבועיים. בכל שבועיים משהו במחוג זז, משהו בחוץ משתנה, משהו בחוץ בתנועה וזה מסקרן להתנהל לפי זה כי השינוי הזה קורה כל הזמן גם אם לא נבחין בו ממש או לא נרגיש אותו בתוכנו. השינוי הזה קורה מבחוץ על ידי השפעה של הכוחות היינים והיאנגים העיקריים שהם השמש והירח או בין המשחק הזה עם היום והלילה או בין החושך לאור כך שבמהלך השנה יש את ההתגברות הזאת או של האור או של החושך שמייצרת את ארבע העונות מבחוץ ומבפנים.

סתיו | המעבר הזה משיא היאנג לשיא היין קורה דרך הסתיו. החום מתחיל להיות חלש יותר. יש יותר רוחות נעימות, שעות האור לאט לאט הולכות מתקצרות עד שמגיעים לתנועה הזאת של החורף. זהו זמן איסוף. זמן ללכד אנרגיות "מפוזרות". בדיוק כמו התנועה של העץ. אם נסתכל על עצים נשירים נראה כיצד הם מבטאים את התנועה הזאת פנימה. האנרגיה שנמצאת בתוך העלים, הפירות והפרחים "נעלמת" כביכול וכבר לא נראית בחוץ. היא לא באמת נעלמת. היא מתחילה לעשות תנועה לכיוון מרכז העץ, השורשים והליבה וזאת בדיוק התנועה שקוראת גם בתוכנו. תנועה של התכנסות פנימה. של הירהור, מחשבה וחשבון נפש שפוגש אותנו בחגי תשרי שמתרחשים בזמן הזה בשנה. חגים שההוויה הפנימית שלהם מדברת על איסוף, אסיף והתחלה חדשה.

חורף : זמן שאנחנו יותר מתכנסים ויותר עוטים על עצמנו שכבות. יותר רוצים להיות בפנים. יותר להיות בבית. יותר לאכול תבשילים חמים וקדרות. שעות החושך הן גדולות יותר לעומת שעות האור. המעבר הזה אל החורף וההתכנסות הזאת פנימה אל תוך הבית נעשית בצורה אינטואטיבית עם הלימה ברורה למה שקורה בחוץ. הרצון לאכול דברים שהם יותר חמים, יותר עוטפים ויותר מזינים יוצרים תנועה מחממת שמכוונת את האנרגיה פנימה אל תוך עצמנו. לעיתים הנטייה להתכנסות עמוק פנימה כל כך חזקה ועוצמתית שהיציאה ממנה אל תוך האביב מלווה בתחושות של עצב, דיכאון ופסימיות. יש משהו אינטואטיבי שקיים אצל רובנו בדרך בה אנחנו מתנהלים לקראת החורף. אנחנו מכוונים את האנרגיה פנימה עמוק אל תוך הבית ומארגנים אותו כך שיהיה בו הכול כדי לספק לנו הגנה מהרוחות ומהקור הכבד בחוץ.

---

האביב נולד מתוך החורף מתוך הזמן החשוך. שעות היום נעשות גדולות יותר. הכול יוצא החוצה. וזה זמן שגם האדם יוצא החוצה. הטבע שבשדות בחוץ מתבטא ברבגוניות מפעימה. הכול ירוק ופורח ומתפרץ לפני הופעת היובש והקמילה של הקיץ. בעונה הזו יש יותר רצון לעשות דברים לשנות, לנקות, לאוורר, לחדש שמלווה לעיתים מהצד האחר שלה בתחושת תקיעות ובחוסר רצון לזוז לנוע ולהשתנות יחד עם מה שקורה בחוץ.

קיץ, יין – אש, כיליון, מיצוי השפע. זמן של הגעה לשיא ובשלות, כמו החיטה שמבשילה בחום ומוכנה לקטיף. זמן של ריצה מדבר לדבר. יותר מידי יוצאים החוצה. יותר מידי נמצאים בחלקים העליונים של ההוויה  שלנו, של הגוף שלנו. של התודעה שלנו והדברים האילו לרוב מייצרים כיליון. הם מכלים את החלקים החומריים בתוכנו. היינים שלנו. יותר מידי בעשייה, יותר מידי במחשבה. משהו שנפוץ מאוד בתרבות שלנו. זהו זמן בו הגוף עובר שינויים אנרגטיים, התרחבות, צמיחה, יצירתיות, יציאה החוצה. גם במשמעות הפיזית וגם במשמעות הסמלית.

מה שמייחד את הרפואה הסינית ועוד רפואות  אחרות כמו הרפואה הפרסית והאיורוודה זאת ההסתכלות הזאת על האוכל גם באספקט האנרגטי | לאוכל יש גם ביטוי שהוא אנרגטי אותו מסווגים לפי טעמים ולפי הטמפרטורה  'הפנימית" של המזון, המהות שלו ומה שהוא עושה בתוך הגוף. מתי נכון לאכול מה ומתי לא על מנת לתמוך בעונות השנה ולאזן אותן כדי להיטיב עם הגוף. הטעמים יוצרים כיוון אנרגטי שונה בתוך הגוף ומניעים אותו בכל פעם בצורה ובדרך אחרת. לדוגמא הטעם החמוץ : זהו טעם  שמייצר בתוכנו תנועה של איסוף של כיווץ. שהיא התנועה של הסתיו שתפקידה לאסוף אותנו להחזיר אותנו הבייתה או פנימה ואנחנו נרצה לצרוך מהטעם הזה כשאנחנו הרבה בחוץ או שיש אנרגיה שהיא בתוכנו יתר על המידה כמו : כעס, סטרס או "overdoing " אנחנו נרצה לצרוך מהטעם החמוץ כדי לאזן את התנועה המוגברת החוצה או לאזן אותה בתוכנו. ההפך מהכיווץ, מהאיסוף מהטעם החמוץ הוא חריף. הוא פותח. הוא מייצר התרחבות. הוא מייצר בתוכי חום גם כאשר הוא נאכל קר או קפוא היישר מהמקרר בגלל האנרגטיקה שלו והמהות שהיא מייצרת בתוכי פנימה. לעומת זאת אם נשתה תה זוטא או תה נענע או תה מנטה { לאו דווקא בתה גם כאשר  נווסיף אותם לתוך תבשילים } יש להם איכות שהיא מקררת גם אם נשתה אותם חמים. בגלל האנרגטיקה הפנימית שלהם שמייצרת לי מהות מסויימת בתוך הגוף. מזונות שונים מייצרים לי בתוך הגוף מהות חמה או קרה שהיא לאו דווקא קשורה לטמפרטורה הפיזית שלהם. הם יוצרים לי בתוך הגוף סוג של "תדר" תזונתי שנמצא בתוך האנרגטיקה הפנימית של המזונות שהיא לאו דווקא תמיד תואמת את התפיסה שלנו, את האמונות שלנו או את הידיעות שגדלנו עליהן.

היופי העיקרי ברפואה הסינית הוא היכולת לעשות אבחנה מבדלת או היכולת להתייחס לכל מקרה לגופו. הרבה ממה שאנחנו אוכלים הוא תוצר של תרבות או של חינוך באופן מודע או לא מודע. הוא מה שלמדנו מהבית, מה שהורגלנו אליו בילדות, מה שלימדו אותנו שטוב עבורנו ומה שקראנו שנכון ובריא. מנגד, יש את מה שבאמת נכון עבורנו. ולפעמים יש פער בין הדברים האלה ולפעמים לא. במקרה כזה אני אחזור למקום הזה של מה נכון עבורי, לדוגמא :  כשיש הרבה חום פנימי בגוף, שיש הרבה אש, שמתאפיינת בכאב ראש, בעיניים אדומות או במצבים נפשיים של כעס או עצבים והמערכת היא "חמה" דווקא במצב כזה לאכול חסה או סלרי שיש להם גם קצת מרירות והם קרים באנרגטיקה שלהם { אפשר ממש לאכול חסה, מלפפון ועגבניה ולהרגיש בתוכם את הקרירות הזאת } יש בהם משהו שהוא תומך את ההוויה של הנוזלים בגוף שלנו יש משהו שהוא טיפה מצנן שזה גם הטעם המר. במצבים כאלה יהיה נכון לאכול סלטי ירקות טריים ורעננים אבל לא לאורך זמן ובטח לא לאורך כל עונות השנה. אכילה של מזונות קרים לאורך כל ימות השנה מחלישה את מערכת העיכול ולכן ההמלצה היא לאזן אותם עם מזונות שהם מזינים יותר את "החומר" שלי שהם מבושלים, שהם עברו סוג של עיבוד כמו התססה, הקפצה, בישול, אידוי או "אפייה" בשמש. הם לאו דווקא צריכים להיות חמים ממש או מבושלים הרבה זמן בתבשיל קדירה ארוך ולוהט. הכלל המנחה הוא לשלב גם בימות הקיץ ארוחה אחת חמה לפחות שהיא מבושלת והיא מזינה את החלקים החומרים שבתוכי.

מה שבאמת יכול לעזור לעשות את ההבדלה ולדעת ולהרגיש מה נכון עבורינו והאם האוכל שאנחנו אוכלים טוב לנו הוא באם יש לנו סימנים. אם יש לי סימנים שאני אוכל משהו ולאחר מכן יש לי נפיחות בבטן אי נעימות או אי נוחות. אם יש חוסר תיאבון ואני שם לב שאני לא רוצה לאכול בזמנים שדווקא כן הייתי רוצה לאכול. אז אני צריך להתחיל לחשוד בהזנה שלי. וכן ללכת נגד מה שאני מכיר. ולרוב אם אנחנו מדברים על הקיץ אני כן אלך כביכול נגד מה שאני מכיר וכן ארצה לתמוך במערכת העיכול ולאכול דברים יותר מבושלים לפחות פעם ביום בנוסף לשאר הדברים. תזונה מקומית עכשווית, יצירתית, ירקות שדה יפים בבישול עדין שיתמכו במערכת העיכול שלי ויחזקו את הגוף מבפנים

לימודי הרפואה הסינית מדמה את מערכת העיכול "למדורה" כאשר מעליה מונח "סיר ברזל "הסיר הזה מומשל למערכת העיכול. כך שכל מה שנבחר להכניס פנימה ירצה לעבור אלכימיה או טרנספורמציה, יתפרק לגורמים ומה שנחוץ לנו יהפוך לדם ובסופו של דבר יהפוך "לאני" או לחלקים מסוימים מתוכי. חלק מהתוצרים האלה ייהפכו לנוזלים, חלק יהפכו לתאים בכבד, חלק ילכו אל המוח ולחלקים אחרים בתיך הגוף ומה שלא יהיה רלוונטי יצא החוצה. האנלוגיה אומרת שכל מה שמוכנס למערכת העיכול צריך "להשרף", לאבד את הצורה שלו לחלוטין על מנת שיוכל להספג בצורה מיטבית. כאשר אנחנו מבשלים את המזון, אנחנו "עוזרים" לתהליך הזה שקורה בתוך הגוף בכך שאנחנו מקלים על "האש" שצריכה לפרק את המזון. כל מה שעבר איזשהו עיבוד זה יכול להיות בישול, אידוי, הקפצה, חליטה, התססה, אפייה בתנור, ייבוש בשמש. כל התהליכים האלה כבר מתחילים לפרק את המזון מחוץ לגוף וההתחלה הזאת של התהליך מקלה ותומכת במערכת העיכול. מתוך המחשבה הזאת ומתוך ההבנה להקל על מערכת העיכול ולעזור בעיבוד שמתרחש בפנים ולהתחיל אותו כבר מחוץ לגוף ההמלצה היא לאכול ארוחה אחת חמה ביום, ארוחה מבושלת חמימה משביעה ומזינה.

אנרגטיקה של קור בתוך הגוף
עגבניות הן פירות של קיץ רוויות במים שההויה שלהן נועדה לקרר כדי לאזן את החום בחוץ, לתמוך בנוזלים וללחלח את הגוף. המהות שלהן היא גידול קיץ. הן נועדו לחיות בקיץ כדי לאזן את הטמפרטורה ואת החום הכבד. הרבה מהירקות והפירות מגיעים אלינו בזמן מסויים בשנה כדי לאזן אותה. לצורך העניין אם נצרוך הרבה עגבניות גם אם הן יהיו חמות ומבושלות ויש לי בתוכי מצב פנימי אנרגטי שמתבטא בסימנים של קור זה יחריף לי את הקור. זה לאו דווקא משהו שהוא בתפיסה המיידית או בהבנה הפשוטה. בתרבות שאנחנו נמצאים בה הרבה מהפירות והירקות נמצאים במהלך כל השנה ולאו דווקא בעונה שלהם. עגבנייה ומלפפון לצורך העיניין הם שניהם קייצים. הם נועדו לחיות בקיץ וכשאנחנו אוכלים אותם בחורף גם אם אנחנו אוכלים אותם בטמפרטורת החדר הן עדיין מייצרים בתוכי אנרגטיקה של קור בתוך הגוף. הם יחריפו תהליכי התקררות או חולשה במערכת העיכול שקיימות כבר בתוכי ולכן ההמלצה היא לצרוך מהן פחות בזמנים כאילו שכל מה שהגוף מבקש זאת מנוחה והתחזקות.

בא לי לדבר על המילה בריא מה שאני אדבר כרגע הוא יוצא מהקול שלי אבל אילו לא דברים שלי. שמעתי אותם בספר מדהים שנקרא "סוד הריפוי בתזונה על פי חכמת הדורות" של ד"ר מירה ניאזוב שמשלבת בין רפואה סינית עתיקה, המסורת והפילוסופיה היהודית והמקרוביטיקה ועושה שם כל מיני חיבורים. בספר היא מדברת על המילה בריא שמגיעה מהשורש לברוא ב.ר.א. כל מה שאנחנו מכניסים לגוף בורא או מייצר איכות כזאת או אחרת. יש מזונות שאנחנו נכניס אל הגוף והם בוראים מצב מסויים. יש מזונות שהם יותר מלחלחלים וכאשר אנחנו צורכים אותם אנחנו בוראים מציאות של לחות בתוך הגוף. בספר יש הפרדה בין מה נכון ומה לא נכון וההקשר שלו אל שורש המילה בריא. לאנשים מסוימים מאכל מסויים יכול להיות מעולה ולהיות רפואה ממש ולאנשים אחרים בדיוק ההפך. "הבריאה הזאת" שמייצר מאכל מסויים בתוך הגוף שלי יכולה להיות מקור לתחלואה גדולה בהרבה רבדים בגוף אחר. אין כמעט דבר כזה נכון או לא נכון או בריא או לא בריא. יש סיטואציות שעבור אנשים מסוימים לאכול עכשיו ארוחה שכוללת מלאווח עם ביצה וחריף ועגבניות יהיה הדבר הכי בריא שיכול להיות עבורם. ועבור אנשים אחרים ארוחה כזאת תהיה מקור "למחלה" או שזה יחזק את "המחלה" בתוך בגוף שלהם. זה עוזר לנו להסתכל על הכול מנקודת מבט חדשה ואחרת כי בכל כמה זמן יש אופנה חדשה, טרנד חדש, מוצר "בריאות" חדש. שכדאי לצאת החוצה לרגע מהאופנה הזאת, ממה שאומרים לנו שהוא בריא ממה שהורגלנו להאמין ולהתייחס באופן אישי למה שזה מייצר אצלי בתוך הגוף { המילים האלו ישר זורקות אותי לסבא וסבתא שבמושב שהתיישבו לארוחות בוקר מאוחרות בשדה הירק שלהם וקצצו לתוך התבשילים שהכינו פיטרוזיליה טרייה ועגבניות טריות. אני חושבת על זה ומייד כל הגוף שלי מתמלא בכזאת חמימות ופשטות. כי באמת שלא צריך לחפש כל כך רחוק כדי לאכול עונתי, בריא טעים ופשוט. כל השפע הזה כבר קיים והוא כאן. והשמש הטובה הזאת של תחילת הקיץ כל כך נעימה ומשלתבת איתו בהרמוניה מושלמת ומפעימה }

צירי ירקות של קיץ
צירים קלילים של קיץ מייצרים נוזל חמים, ארומטי ומלא טעמים שלתוכו אפשר להוסיף, ירקות חלוטים, קוביות טופו זהובות, טמפה טרייה, חופן בצל ירוק קצוץ דק, מיסו שחור, חופן איטריות זכוכית דקיקות, כיסוני דפי אורז ממולאים, סרטי קישואים. פנים רך וכתמתם של דלעת ספגטי צלוייה. לרוב לא אכין את הציר במיוחד. אלו הם מי חליטת ירקות של אחרי יום בישול. הסיר כמעט תמיד נשאר על להבת האש ובסופו מתקבל ציר מרוכז וטעים כל כך. אני סוחטת לתוכו את כל מיצויי הירקות לדוגמא; עלי מנגולד למאפה צ'וקור, "זורקת" לתוכו עגבניות חרוצות לדקה או שתיים ואז הן מתקלפות במהירות, עיגולי כרשה דקיקים ללביבות שהם גם מתבשלים במים האילו וגם אסחט אותם היטיב לתוך הציר. ירקות אבודים מהמקרר, שעועית ירוקה טרייה. ציר "זהב" עמוק כזה. מלא בטעמים טובים של ירקות יוצר אצלנו כאן במטבח כמעט בכל יום סוג אחר של "מרק" והוא מושלם ליום קיץ חמים. "הציר" מחכה כבר בבית ובהכנה זריזה של חצי שעה לכל היותר אפשר ליצור בתוכו ארוחה מיוחדת וטעימה וחמימה, מבושלת אך גם מלאת רעננות של קיץ שאינה מכבידה. אני אוהבת לערום את הירקות על מזלג ואז לשתות בכף גדולה את נוזלי המרק הצלולים והטעימים שגם מרווים את ההוויה של גוף הקיץ שמתפזר הרבה בחוץ וגם ומוסיפים לו מינרלים ויופי ושלווה ורוגע.

בחזרה למטבח
לאסוף את כל הלמידה הזאת ולקחת אותה פנימה אלי עמוק אל תוך הלב, אל תוך הבישול, אל תוך המטבח אל תוך כפות הידיים. אל תוך החורף והקיץ והאביב והסתיו. אל תוך התודעה. להרגיש את החום שלה, את הזרם שלה, את התנועתיות שלה, את התנודה את השינוי. זאת הבנה של חיים ארוכים ושלמים. וההתעמקות הזאת משנה באופן ישיר את כל ההבנה שלי על מה שאני יודעת על בישול ועל המטבח. אי אפשר לצפות או לרצות לחתוך ירקות ולהכניס אותם אל תוך צנצנות התססה או אל תוך סיר מרק או לתוך סלט ולקוות לאותה תוצאה בכל פעם, בכל עונה בכל מצב. הכל משתנה כל הזמן והגוף יודע לרוב להרגיש אינטואטיבית מה נכון לו ומה טוב לו. אבוקדו טרי בעונה, עגבניות אדמדמות מתוקות ובשלות בקיץ, כרובית בחורף, סלקים אורגניים עדינים ורכים שיושבים כל כך טוב וכל כך נעים על הגוף. דלעת כתמתמה יפנפייה ומושלמת שאפשר ממש להתסכל על הצבע שלה ולהבין כמה היא עכשיו טובה וטרייה וטעימה. כבר קרה לי כל כך הרבה פעמים שרציתי להכין תבשיל עם ירק מסויים שלא המריא לגבהים שכל כך רציתי ונאלצתי לייצב אותו, להאבק בו, להתאמץ בו כל כך כדי להשיג את הטעם המדוייק והפשוט שכל כך רציתי וקורה מאליו מעצמו במטבח. אחרי הכול אנחנו לא גרים בכפר קטן וציורי בכריתים ומחליפים האחת עם השנייה את היבולים ואפשר להגיד כבר שכמעט ואפשר להשיג את מרבית הפירות והירקות כמעט כל השנה. ואם אקח את זה כבר עוד צעד קדימה, ירקות ופירות של קיץ מייצרים לי כאן במטבח טעמים מדוייקים עוצמתיים וטובים שקורים ומתרחשים בתוך הסיר מהר. סרטי קישואים שאני מוסיפה לעגבניות שרי מוקפצות עם שעועית ירוקה ואספרגוס, פרוסות של דלוריות כתמתמות עם שמן זית וטימין שאני מניחה על תבנית לוהטת מתחת לגריל והן מקבלות את הטעם שלהן מהר ומתוכן כי הן כבר מלאות בו. שזיפים ואפרסקים ונקטרינות ותותי עץ שהם רכים ובשלים ולפעמים הופכים לריבת קיץ מתוקה רק מההבשלה שלהן על הע. וזאת בניגוד לירקות החורף ולשורשי האדמה שזקוקים לזמן בישול ארוך יותר כדי שהמיצוי והטעם שלהם יחלחל לתוך הסיר. או במילים פשוטות וחינניות יותר שפשוט יהיו טעימים.

---

ומה עוד ?
אחרי השיחה המרתקת עם תמיר חיפשתי עוד קצת ללמוד ולחקור. לא לימודים ארוכי שנים כי אני מטבעי פחות אוהבת למידה פרונטאלית. אז בחיפושים ובשיטוטים בספוטיפי פגשתי את הפודקאסט הזה { שמילים מתוכו מובאים כאן למעלה בהתחלה } של אלעד יצחקוב שמטפל ברפואה סינית וברפואה יפנית בתל אביב וברמת השרון. פרקים קצרים, מעניינים, חדים, יצירתיים עם קצב מדהים וכל כך הרבה תוכן והסברים על האיברים בגוף והתפקיד שלהם בהתאמה מלאה לפילוסופיה הסינית. אילו פרקים קצרים שמתאימים לכולם ולאו דווקא למטפלים ויש בהם כמויות ידע מטורפות שאלעד תירגם לשפה שהיא גם מעניינת גם נגישה וגם מרתקת. זה קצת טיפול פסיכולוגי, קצת הליכה מדיטטבית, קצת חזרה לעולם יפה ונקי, קצת כמו התנועה של האיסוף שקוראת בחוץ ובתוכנו לקראת הסתיו. זהו פודקאסט באווירה נעימה שכיף לשים באוזניות ולצאת החוצה אל הטבע הפראי ולהקשיב למילים תוך כדי הליכה נטולת דאגות של היום יום ועל הדרך לתת לאיברים הפנימיים חימום נעים ותנועה.

תכתבו לי מה הפוסט הזה עורר אצלכם. רויטל 💕 בחזרה לבלוג | הי אני רויטל |לבישול ביתי ובריא לאם וליולדת הטרייה אירועים קטנים ומיוחדים | לעמוד הבית

רשימת המקורות בהם נעזרתי לכתיבת הפרק הזה הם ;

https://rephael.co.il/

רפואה סינית לאיזון מושלם

https://www.tilia.co.il/

https://www.enerchi.co.il/category/